יום שני, 18 ביוני 2012

ביסים של קיץ: מוס שוקולד לבן, אוכמניות ושטרויזל וגלאט אפרסקים דובדבנים ואוכמניות

עונת פירות היער שמגיעה יחד עם הקיץ גורמת לי שמחה רבה. מעבר לאהבתי האינסופית לקיץ, שמעורר בי שמחת החיים ורעננות, פירות היער הם עבורי עוד סיבה למסיבה. כל יום חמישי, אני מגניבה למכנסי הספורט שלי שטר כסף, ואני נהנית לסטות ממסלולי במהלך ההליכה בפארק, אל עבר השוק בנמל, על מנת לרכוש לי מינים שונים של פירות יער. אני חוזרת מאושרת וטובת לב, כאשר כל הדרך הביתה אני מהרהרת לי מה הכין בהם... כל שבוע מאז שהגיעו פירות היער לשווקים אני נהנית להכין  קינוחים, מאפים או סתם לשלב לי פירות יער טריים בגרנולה של הבוקר או בסלט עלים. טעמם החמוץ מתוק, צבעם העז וגודלם המזערי, גורמים לי להרגיש שיש להתייחס אליהם ביראת כבוד ששמורה למיוחדים במינם.  כל סלט הופך לחגיגי, וכל קינוח למיוחד ומעורר התפעלות. פטל אדום, אוסנה, דובדבנים ותותי עץ כולם היו בני. מעבר ליופי הרב, יש להם יתרונות בריאותיים רבים, ולכן אני מנצלת את העונה ומשלבת פירות יער בתפריט השבועי שלי.
דובדבנים טריים מחזיקים לי במקרר כשבוע. יתר פירות היער כל כך עדינים שיש לצרוך אותם תוך יומיים ואפילו אז יש סיכוי שיתפתחו רקבונות ועובשים. טיפ לשמירת פירות יער שקראתי לא מזמן באיזה מקום (לא זוכרת איפה...) ועובד נהדר: מיד כשקונים, להשרות את פירות היער  (פטל, תותי עץ, אוכמניות, אוסנה- פטל שחור) במים וחומץ (שמתי כרבע כוס חומץ תפוחים על כוס וחצי מים). לאחר השרייה של 5 דקות לשטוף היטב (אפילו להשרות במעט מים כדי שטעם החומץ יצא). לייבש היטב, אפילו בעזרת נייר מגבת. אחר כן ניתן להכניס חזרה לכלי שבו קנינו את הפירות ולשמור במקרר. השטיפה בחומץ מאריכה את חיי פירות היער בעוד איזה יומיים...
בחרתי לשלב מוס שוקולד לבן מהיר בלי ביצים חיות (הרבה יותר בריא ובלי להסתכן לחטוף סלמונלה..) עם שטרוייזל שקדים קל ומהיר הכנה בשילוב פירות יער טריים. שידכתי לחגיגה הזו אוכמניות, אבל כמובן שזו רק המלצה. אפשר להוסיף פטל, דובדבנים או תותי בר. מה שאוהבים הולך כאן יופי.

 מוס שוקולד לבן עם אוכמניות ושטרוייזל שקדים

מצרכים ל-6-5 כוסות אישיות בנפח 100 מ"ל או כ-4 כוסות בנפח 200 מ"ל
למוס
100 גרם שוקולד לבן
גביע שמנת מתוקה
לשטרוייזל
30 גרם חמאה חתוכה לקוביות
30 גרם אבקת סוכר
30 גרם קמח
30 גרם שקדים טחונים

חצי קופסת אוכמניות טריות (זו רק המלצה, אפשר כמובן להוסיף פירות יער נוספים - מה שאוהבים)

אופן הכנה
  • מכניסים את השוקולד לקערה שמתאימה למיקרוגל. מחממים בפולסים של 15 שניות כל פעם עד שהשוקולד כמעט נמס לגמרי. מערבבים ומביאים להמסה מלאה. שופכים פנימה בזרם דק כרבע גביע (כרבע כוס) שמנת מתוקה. מכניסים למקרר ללילה או 6 שעות לפחות.
  • מכינים שטרוייזל: מכניסים את חומרי השטרויזל לקערה. מפוררים בידיים (או במיקסר בפולסים קצרים) עד לקבלת תערובת פירורית. מכניסים לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות למשך כ-10 דקות עד שהפירורים מזהיבים. מוציאים מהתנור. מצננים ומפוררים בידיים. שומרים בקופסה אטומה עד לשימוש.
  • לאחר לילה (או 6 שעות) מקציפים במיקסר את השוקולד הלבן (הוא התקשה קצת וזה בסדר) ותוך כדי שופכים פנימה בזרם דק את יתרת השמנת המתוקה. מקציפים עד שמקבלים קצף יציב.
  • מזלפים את המוס לכוסות אישיות עד מחצית מגובהן.
  • מכניסים למקרר מכוסה בניילון נצמד למשך כשעתיים להתייצבות.
  • לפני ההגשה- מפזרים מעל אוכמניות ושטרויזל ומקשטים בעוד מעט אוכמניות. 
  • אפשר להכין את המוס עד יומיים שלושה מראש, לזלף לכוסות אישיות ולשמור מכוסה במקרר. את האוכמניות והשטרוייזל מומלץ להוסיף רק ממש מיד לפני ההגשה.
  • מפירורי השטרויזל שנשארו מכינים קרמבל פירות, מפזרים מעל ברוסקטה או סלט פירות, או מכינים עוגת גבינה ופירורים. ניתן להקפיא את הפירורים לאחר האפייה בכלי אטום עד שלושה שבועות ולהכין קינוח כשיוצא. אם מכינים קרמבל, משתמשים בפירורים הקפואים יש מההקפאה (לפני האפייה החוזרת עם הקרמבל). אם מכינים מוס ורוצים להשתמש בפירורים כפי שהם, כדאי להפשיר, ולהכניס לתנור בחום של 180 מעלות למשך 5 דקות לקבלת קרנצ'יות.

קינוח נוסף שאני ממש ממש אוהבת הוא הגלאט. בניגוד לשמו הלא קליט, הוא למעשה טארט לעצלנים. מכינים בצק, מרדדים (אפילו בידיים) מניחים בפנים פירות, וסוגרים עם האצבעות. בלי תבניות, בלי שימונים ובלי לשטוף הרבה כלים, והטעם גן עדן אמיתי. כל ביס הרגיש לי קיץ. שילבתי אפרסקים, דובדבנים ואוכמניות והתוצאה היתה מושלמת. רעננות אמיתית, מתיקות עדינה, והרבה שמחה בלב.
גלאט אפשר להכין ממגוון פירות- שזיפים, נקטרינות, תותים וכו. אפשר גם להשתמש בפירות יער קפואים אבל מומלץ לנצל את העונה ולהשתמש בפירות טריים טובים וטעימים.. בריא וטעים.




גלאט אפרסקים דובדבנים ואוכמניות
מצרכים ל-6 מאפים אישיים או שניים גדולים (6-8 מנות)
לבצק
כוס וחצי קמח
חצי כוס אבקת סוכר
120 גרם חמאה
חצי כוס אבקת שקדים
ביצה


למלית
2 אפרסקים חתוכים לפרוסות
300 גרם דובדבנים ללא גלעין
חצי קופסת אוכמניות (100 גרם בערך)
5 כפות מיץ לימון
5 כפות סוכר
כפית תמצית וניל איכותית


אופן הכנה
  • מכינים את הבצק: מכניסים לקערה את כל חומרי הבצק ולשים בידיים (או במקסר בפולסים קצרים).
  • מכניסים למקרר לשעתיים שלוש להתייצבות. קשה לעבוד עם הבצק ללא הקרור, היות שהוא רך מאוד, ובניגוד לטראטים (שם אני בעד קיצורי דרך היות שיש תבנית) כאן יהיה קשה לעבד ולרדד אותו. ובכל זאת, למי שממש אין זמן, אפשר לקרר חצי שעה ולרדד עם מערוך וקצת להעזר בידיים. קחו בחשבון שהבצק יהיה רך.
  • בינתיים מכינים את הפירות - מגלענים דובדבנים,חותכים אפסרקים ומכניסים לקערה.
  • שופכים 3 כפות מיץ לימון ו-3 כפות סוכר לקערה ומערבבים היטב.
  • מחלקים את הבצק ל-6 או 2 כדורים (בהתאם לכמות הגלאטים שרוצים). כל כדור מרדדים לעיגול. 
  • מניחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה.
  • במרכז כל עיגול מניחים את הפירות.
  • סוגרים בידיים. חוסר השלמות הוא היופי המאפה הנהדר הזה. אז לא לנסות לצור משהו סימטרי.
  • מכניסים את המאפים לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות.
  • מערבבים 2 כפות סוכר עם 2 כפות מיץ לימון וכפית תמצית וניל.
  • כעבור  10 דקות שהמאפים בתנור, פותחים את דלת התנור ומטפטפים על כל מאפה מעט מתערובת הלימון, וניל סוכר.
  • סוגרים את התנור ואופים עוד 5-10 דקות עד שהבצק מזהיב והפירות מגירים נוזלים.
  • המאפה נשמר 3 ימים במקרר. אוכלים בטמפרטורת החדר או מחממים מעט.
  • המאפים מעט רכים ונוטים להתפרק אבל טעמם משובח במיוחד, הבצק רך טעים ונימוח והשילוב עם פירות הקיץ המשמחים, מנחם ושווה כל ביס.

תודה לדנייה ויינר הצלמת המדהימה שמלמדת מדריכה ומייעצת זמן רב אחרי שסיימתי אצלה קורס...

יום חמישי, 14 ביוני 2012

קרמבל פירות יער עם ויסקי, וניל וסילאן

היו לי כל כך הרבה סיבות להכין קרמבל פירות יער מענג ומשמח. ראשית, מדובר בקינוח פשוט וקל להכנה וממש ממש טעים. שנית, היו לי המון פירות יער טריים במקרר וחיפשתי מה להכין איתם. אף על פי שאין בעיה להכין גם עם פירות יער קפואים, אני נהנית לחגוג את עונת פירות היער ולהתפנק עם פירות טריים וטעימים, עסיסיים וחמצמצים, שיש להם גם המון מעלות ויתרונות בריאותיים. אין כמו פירות יער טריים ובאפייה קצרה כמו של קרמבל ההבדל בטעם מורגש. קרמבל הוא למעשה מן טארט הפוך שהבצק למעלה והפרי למטה. מכינים בכלים אישיים ואוכלים ישר מהכלי עם קרם פרש או גלידת וניל או סתם כך בלי כלום והוא טעים וממכר. מאחר שאין לו בסיס אז הקרמבל "מתבלגן" אם מכינים בתבנית גדולה (ומגישים לצלחות) ואין דרך אלגנטית להגיש אותו, אבל.. זה כל היופי של קרמבל חוסר השלמות יוצר קינוח שהוא ברדק מקסים ומרשים.
חוצמיזה, שאני עומדת להגשים חלום ישן בעוד כחודש - בזיקה ישירה לאיזור הממלכה המאוחדת משם מגיע אלינו הקרמבל. אני מתרגשת ממש לכתוב שאני נוסעת לבדי (לגמרי!) לסדנת צילום מזון (של הלן מהבלוג המקסים טארטלט) בצפון אירלנד. חלום ישן שמתגשם לו ממש אוטוטו כי אין זמן טוב יותר להגשים חלומות ישנים מעכשיו. אז אארוז לי מזוודה ואסע לי לכמה ימים למסע מרגש עם עצמי ועם המצלמה בצפון אירלנד. ואיך זה קשור לקרמבל? קרמבל הוא אחד המאכלים היחידים שמוכרים לי ומזכירים לי לטובה את המטבח הבריטי (אומנם קרמבל זה לא אוכל אירי אבל צפון אירלנד בכל זאת שייכת לממלכה המאוחדת כך שההקשר ברור). אוצר ממש. אז לרגל הגשמת חלומות, עונת פירות היער הנהדרת ובכלל כדי לחגוג את החיים, הכנתי לי קרמבל שאי אפשר היה להפסיק לאכול ממנו וגם לא ממש היה צורך להפסיק, יחסית לקינוחים הוא לא מכיל הרבה קלוריות שזו עוד סיבה להכין ולהכין ולהכין...
המתכון הזה מנצח בעיני. הוא קל וטעים, מרשים ויפה. קרמבל ניתן להכין ממגוון של פירות וכל הכייף זה להשתעשע עם מה שאוהבים. השימוש בפירות יער אדומים נעשה על מנת להכין קרמבל אדום וצבעוני, אבל גם פירות יער נוספים יתקבלו כאן באהבה, והתוצאה תהיה קרמבל יפה וטעים.

במתכון הזה ניתן כאמור להשתמש בפירות יער מעורבבים כולל אוכמניות, פטל, תותים, אסנה, דומדמניות וכו. כמו כן, אפשר להכין את הקרמבל מאפרסקים, משמשים, שזיפים או נקטרינות. הכל הולך יופי וטעים מאוד.
אם משתמשים בתפוחים שמשך האפייה שלהם ארוכה יותר, יש לחתוך ולרכך אותם במחברת במעט חמאה וסוכר לפני שמרכיבים את הקרמבל ואופים.
הורים- לא להבהל. הויסקי נותן כאן טעם אבל במהלך האפייה האלכוהול מתאדה ואף אחד לא ישתכר כאן. ובכל מקרה- אין בעיה להשמיט אבל חבל...

קרמבל פירות אדומים עם ויסקי וסילאן

מצרכים ל-6 קעריות חרסינה אש או לתבנית פיירקס או חרסינה  בגודל 15X20
למלית פירות יער אדומים:
400 גרם פירות יער אדומים (כדאי לערבב דובדבנים עם פטל אדום)
2-4 כפות סילאן (אם הדובדבנים חמוצים כדאי לשים 4 כפות ואם הדובדבנים מתוקים אז פחות)
2 כפיות תמצית וניל איכותית
4 כפות ויסקי


לפירורי בצק:
40 גרם קמח 
40 גרם אבקת סוכר
40 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
40 גרם שקדים טחונים


אופן הכנה:

  • מחממים תנור ל-180 מעלות.
  • מכינים פירורי בצק: מכניסים את כל החומרים לקערה ומפוררים בידיים עד לקבלת פירורי בצק. מוטב כמה שפחות להתעסק עם הפירורים שלא יתאחדו לבצק אחיד.
  • אם קרתה "תקלה" והפירורים התגבשו לבצק. אין בעיה בכלל.אפשר להכניס לתנור ולאפות עד שמתקבל בצק בהיר. לצנן ולפורר בידיים. ממש כמו שמכינים פירורי שטרויזל (שהם כמו הקרמבל גם פירורי בצק...) כלומר, אין בעיה להשתמש בפירורים שכבר נאפו קלות.
  • עד שמכינים את המלית מכניסים את הפירורי הבצק למקרר.
  • מכינים את המלית: מכניסים לקערה את פירות היער (דובדבנים בלי חרצנים כמובן). מוסיפים סילאן, וניל וויסקי. מערבבים בעדינות.
  • מסדרים בכלי חרסינה אישיים או בתבנית קטנה את כל הפירות.
  • מעליהם מפזרים שכבה של פירורים.
  • אופים עד שהפירורים זהובים והמלית מבעבעת (כ-15 -20 דקות).
  • מגישים בטמפרטורת החדר. כפי שהוא, או עם גלידת וניל או קרם פרש. 
  • לא יאמן כמה שזה טעים!









יום שני, 11 ביוני 2012

טעימות משוק מחנה יהודה ומתכון לממולאים


אני כל כך אוהבת שווקים! ונסיעה לשוק מחנה יהודה הירושלמי מזמנת לי חוויה מופלאה של שוק נהדר בו ניתן למצוא סחורה משובחת בכמויות אדירות ומחירים לא גדולים, לצד אנשים מקסימים שמדברים ירושלמית, ותיירים רבים  שמגיעים ליהנות מהמבחר, מהאווירה ומירושלים. היום השוק כבר איננו רק דוכנים אותנטיים של פירות וירקות, אלא גם מסעדות, ברים ובתי קפה קטנים השוכנים במבנים מאבן ירושלמית אופיינית שמגישים מבחר מנות טריות מתוצרת השוק. כייף. פשוט כייף. אני כל כך אוהבת ללכת לי בשוק, לאסוף קצת פירות או איזה כיכר לחם, לצפות בחרדים לבושי שחור לבן שקונים בשר וירקות לשבת לצד  תיירות אקזוטיות ששותות יין באיזה בר שיקי. כייף לי גם להאזין למגוון השפות ששומעים בשוק גדוש תיירים (מה שגורם לי להרגיש בחופשה נעימה בארץ אחרת לכמה שעות...) ולהיתקל בטיפוסים שניתן למצוא רק בשוק בירושלים. כך, במקרה נתקלתי בסבאל'ה חובש כובע, לבוש בחליפה, עם זקן לבן חרוש קמטים שהמצלמה שלי עניינה אותו. "מניין את?" הוא שאל. "מתל אביב" עניתי. "אני בדרך לאימון של בית"ר" הוא השיב. כמה אופייני. כמה סוראליסטי. צילום, חיוך ונפרדו דרכינו. מפגשים מקרים שמעלים חיוך על השפתיים ובלב. חוויות שלא אפגוש בשום מקום בעולם אלא רק בירושלים...



וכך לביקור אותנטי ולסיפור על ירושלים חובה לצרף מתכון לממולאים. בדומה לירושלים שעומדת במרכז ויכוח פוליטי, לאומי ודתי עתיק בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין שכנינו, ובכל זאת קדושה לכולם, כך גם הממולאים. אין עדה שאין לה ממולאים וכל עדה טוענת לבכורה ובעלות על המתכון המקורי...
להבדיל מירושלים, שם המצב סבוך ועדין, לדעתי מבחינת ממולאים כולם טעימים, מבורכים וטובים. ביס ממולאים גורם לי שמחה רבה אז תכינו בהמוניכם, זה עושה טוב בלב...

את המתכון לממולאים קיבלתי מחמותי המקסימה. הממולאים שלה נהדרים, אך אני כדרכי נהנית "לשחק עם מתכונים", וככה למתכון המקורי, הוספתי מעט משלי, שיניתי מעט, ויצאו להם ממולאים טעימים להפליא עם טאץ אישי שעומר ואני נהנים להכין ביחד כל פעם שבא לנו "אוכל של בית"...
ממולאים בבשר
מצרכים לכ-8 פלפלים, 2 עגבניות ו-3 קישואים
8 פלפלים
2 עגבניות
3 קישואים
כוס אורז שטוף
500 גרם בשר בקר טחון
קופסת עגבניות מרוסקות (400 גרם)
קופסת רסק עגבניות (100 גרם)
2 כפות קטשופ
מלח, פלפל
פפריקה
כמון
2 בצל קצוצים
2 שיני שום קצוצות
חצי צרור פטרוזיליה שטופה וקצוצה.
עלים מ-4 ענפי טימין טרי או חצי כפית טימין יבש
שמן זית
3 כפות פירורי לחם
ביצה
חצי- שלוש רבעי כוס ציר עוף/בשר או מים
אופן הכנה

  • רוחצים את הפלפלים וחותכים את החלק העליון ושומרים. מנקים מגרעינים. בעזרת סכין דקה חותכים את החלק העליון של הקישואים ומרוקנים את תכולתם בעדינות תוך ששומרים על מסגרת של כחצי-רבע ס"מ. חוזרים על הפעולה גם עם העגבניות. חותכים את החלק העליון של העגבנייה ושומרים. מרוקנים את העגבניות עם כפית. למי שיש כלי מיוחד לריקון הקישואים אפשר כמובן להיעזר אבל גם סכין עושה עבודה נהדרת. מניחים את הירקות בצד.
  • קוצצים בצל, מטגנים במחבת במעט שמן זית, מוסיפים טימין וממשיכים לטגן תוך ערבוב עד להזהבה. מוסיפים שום ומטגנים עוד חצי דקה.
  • לקערה נקייה מכניסים כוס אורז שוטף, בשר, תבלינים, כף קטשופ, חצי מכמות הבצל המטוגן פטרוזיליה קצוצה, ביצה, פירורי לחם.
  • מערבבים היטב.
  • ממלאים כל פלפל, עגבניה וקישוא עד שלוש רבעי מתכולתו. מכסים בחלק שחתכנו. 
  • מניחים בסיר רחב את המחצית השנייה של הבצל המטוגן. מחממים את הסיר על אש בינונית. מוסיפים רסק עגבניות, כף קטשופ ועגבניות מרוסקות ומערבבים. מוסיפים פפריקה, מלח, פלפל,  כמון ומערבבים. מוסיפים חצי כוס ציר או מים. מביאים לרתיחה. מנמיכים ומבשלים על אש נמוכה כ-10 דקות.
  • מוסיפים לסיר את הפלפלים עגבניות וקישואים הממולאים. מבשלים על אש נמוכה כשהסיר מכוסה חלקית במשך כשעה, עד שהאורז והבשר מוכנים. לבדוק מדי רבע שעה שלא נשרף...
  • אני אוהבת בסוף הבישול להכניס את הסיר מכוסה לתנור (בתנאי שהסיר מתאים לתנור כמובן) למשך כ-20 דקות בחום של 160 מעלות, אבל זה לא חובה.
  • אופציה נהדרת היא להכין את הממולאים עם אורז מלא ואז זמן ההכנה מעט ארוך יותר (בישול של שעה ורבע עד שעה וחצי).



יום שישי, 8 ביוני 2012

שבויה בקסמה של פרו חלק ב': המלצות

פרו מסמלת עבורי יותר מכל תרבות פיוז'ן בשיא הדרה. תרבויות אינדיאניות עתיקות יומין, בני הלימה, תרבות פוקרה, קרבנות אדם וטקסים של שאמנים אינדיאנים שהתקיימו לפני 3,000 שנה מתערבבים בתרבות בני האינקה המפוארת ששלטה ביד רמה כמעט בכל דרום אמריקה. עקבות מובהקים של הכיבוש הספרדי שהטביע חותמו בתרבות האינדיאנית בכל התחומים. כך, שפת הקצ'ואה של בני האינקה שעודנה מדוברת באיזור קוסקו, יחד עם שפת האיימרה של בני האורוס המדוברת על גבול בוליביה, מדוברות לצד הספרדית ששולטת בכל רחבי המדינה, אינדיאניים שדתם הומרה לנצרות, והם קיבלו על עצמם את עול הכנסייה הקאתולית וזנחו את אמונותיהם הפאגניות של אבות אבותיהם. 
הפיוז'ן התרבותי ניכר גם בארכיטקטורה המיוחדת שנראית בכל רחבי המדינה. כפרים מוזנחים, בתים שבנויים מבוץ לעיתים ללא חשמל או מים זורמים אולם במרכזו של הכפר לעולם תעמוד איתנה כנסייה במרכזה של ה"פלאזה דה אראמס" הכיכר המרכזית. הכובשים הספרים דאגו לבנות כיכר מטופחת וכנסייה מזמינה על מנת לגרום לילידים להתרכז יחדיו ללימוד משותף שהוביל אותם בעל כורחם להמיר את דתם. הכיבוש הספרדי ניכר גם בלבוש המסורתי, כאשר לצד הססגוניות והצבעוניות של האינדיאניים ניתן להבחין בחצאיות מתנפנפות, פונצ'ואים וכובעים קטנים סממנים שנלקחו מהתרבות הספרדית. באי טקילה למשל, מכסות הנשים והילדות את ראשן במטפחות שחורות שנראות בדיוק כמו כיסוי הראש המסורתי של הנזירות הנוצריות.
כמו הארכיטקטורה והנוף האנושי, כך גם הגאוגרפיה והאקלים מתאפיינים בפיוז'ן לא יאומן, כאילו דרך פלא התאימה ההיסטוריה את עצמה לטבע. לצד רצועת חוף חמה ולחה, ניצבים הרי האנדיים האיתנים שחוצים את המדינה ויוצרים אזור אקלימי שונה בתכלית, ולצידו שטחי ג'ונגלים עצומים שמאופיינים באקלים טרופי. איזו מדינה מקסימה! כל כך הרבה גירויים ויזואליים רגשיים ומחשבתיים!
בשוק של פיסאק בעמק הקדוש באיזור קוסקו
פרואנית סורגת בעמק הקדוש בדרך לפיסאק ופרואנים בשוק של פיסאק
בשוק של רוקצ'אי בדרך מקוסקו לפונו
ומעל כל העושר התרבותי, הדתי, הלשוני והארכיטקטורי כמובן שהפיוז'ן מתגלה במלוא הדרו במטבח הפרואני המדהים. לא האמנתי עד כמה האוכל יערב לחיכי. מטבח שופע ירקות ופירות מושפע מכל כך הרבה מטבחים : האסייתי, האיטלקי, הספרדי והצרפתי. האוכל עשיר, מגוון, טעים ומפתיע, החל ממיץ תירס סגול, כלה בטאמלס (עוגות מקמח תירס שמוגשות מלוחות או מתוקות), לחמים רכים ונימוחים מקמח תפוחי אדמה או קמח תירס, בשר אלפקות, וקינואה שמוגשת בכל צורה אפשרית (ממרק, ריזוטו ועד לקינוחים מתוקים), פלפלים ממולאים בבשר מוגשים עם גבינת אנדים מסורתית ועוד מגוון של מאכלים עשירים בתפוחי אדמה וגבינות נהדרות בייצור מקומי.
כאמור, ההפתעה של הטיול היתה המטבח הפרואני העמוס במאכלים טעימים, ובמסעדות נפלאות שמגישות אוכל משובח ואיכותי. ריכזתי כמה מן המסעדות הבולטות שאכלנו בהן שהן ממש פניני טעם שפזורות ברחבי המדינה. למי שמזדמן לו טיול בפרו ורוצה לאכול אוכל טוב במחירים טובים לא פחות (ברוב המקרים) כדאי לבדוק את המסעדות השוות הללו.


מסעדת CHICHA של שף גסטון אקוריו בקוסקו אוכל פרואני מודרני בסטייל
השף סלב גסטון אקוריו הוא ללא ספק לא רק השף הכי מפורסם בפרו, הוא גם הכי מוכשר. אוכל פרואני מודרני שכולל גרסאות מיוחדות ומולקולריות לאוכל פרואני מסורתי שגרם לנו לרצות להשאר שם עוד המון זמן רק כדי לדגום את כל מסעדותיו. בקוסקו אכלנו פעמיים ב- CHICHA המסעדה הכי טובה בקוסקו ללא היסוס. השירות מקצועי ומוקפד, התפריטים באנגלית, המלצרים אדיבים ובקיאים במנות ומרכיביהן, והאוכל משובח במיוחד. תציבו את המסעדה הזו במנהטן וניתן לגבות שם כפל מחיר בלי בעיה. התחלנו את הארוחה עם לחם הבית המוגש לשולחן בליווי ממרחים. אף על פי שזה רק לחם לא תוכלו לעמוד בפניו. לחם שעשוי מקמח תפוחי אדמה שמתמוסס בפה ממש, וטבילתו בממרח פלפלים צהובים גרמה לי לחייך עם כל ביס. פשוט נהדר. למנות ראשונות אכלנו  Humitas Chicha שהם למעשה זוג טמלאס מושלמים. מדובר במנה פרואנית מסורתית של עוגות תירס (אחת מלוחה ופיקנטית בצבע ירוק ואחת מתוקה יותר בצבע צהוב) שמכינים באידוי בתוך עלי בננה. הגרסה של גסטון היתה הכי מוצלחת שטעמנו בכל רחבי פרו ונהנינו מכל ביס. הטאמלס מזכירים פולנטה מוצקה אבל מרקמם רך נימוח ומתמוסס בפה. הטאמלס הוגשו עם רוטב איולי מעט פיקנטי שנעם לנו מאוד. מנה ראשונה נוספת היתה מרק מינסטרונה טעים עם טוויסט מקומי, שכן המרק היה מלא בירקות שגדלים בהרי האנדים (תירס, תפוחי אדמה ועוד, צבעו היה ירוק ונעדרו ממנו העגבניות שמוגשות באופן מסורתי במרק). המנה משקפת ביתר שאת את הפיוז'ן המושלם של המדינה, ואת ההשפעות האיטלקיות על המטבח הפרואני בהיותה מנה איטלקית קלאסית שמוגשת במסעדה שמגישה אוכל פרואני מודרני עם טוויסט מקומי. המרק היה מעט פיקנטי, והכיל גרגרי תירס לבן גדולים שהתפצפצו בפה וגרמו לשימחה רבה. למנות עיקריות הזמנו  Rocoto Relleno שהיא מנה מסורתית שמוגשת בכל רחבי פרו. מדובר בפלפלים קטנים ממולאים בבשר וגבינת אנדים (סוג של גבינה חצי קשה שמכינים באיזור) מונחים על מצע של תפוחי אדמה ובשר. הבשר היה עשוי מצויין, רך וטעים והשתלב נהדר עם הפלפלים הקטנים המתוקים ועם הגבינה שנמסה בפה. בנוסף הזמנו מנה שנקראת Pastel De Choclo למעשה מדובר בפאי תירס ממולא בבשר טחון אפוי בתנור לבנים. זו היתה אחת ההצלחות הנפלאות של הארוחה. המנה היתה עשויה משכבות נהדרות של פולנטה מוצקה אך רכה, מעליה שכבה של בשר טחון מבושל היטב בעגבניות ומעליו שכבה נוספת של פולנטה. הפאי היה עשוי מצויין, רך בפנים וקריספי מבחוץ והבשר היה עדין עשוי מצויין וטעים, שלאחר בישול ארוך (ככל הנראה) הטעמים והתיבול התמזגו והוטמעו בו בשלמות.  למעשה זו מנה ראשונה אבל אנחנו הזמנו אותה כמנה עיקרית ולאחר 4 מנות שחלקנו לא יכולנו להכניס עוד פירור. בסוף זלילה כל כך גדולה לא נשאר לנו מקום הפעם לקינוח אולם החשבון הגיע בליווי מרמלדה של תירס סגול ועוגיות אלפחורס טעימות שאכלנו בכל זאת.
לאחר ההצלחה המסחררת בביקור הראשון במסעדה, היינו חייבים לחזור ולנסות עוד ממטעמיו המקומיים של שף גסטון. בפעם השנייה שחזרנו, הארוחה היתה מוצלחת לא פחות. שתינו מיץ תירס סגול שנקרא "ציצ'ה מורדה" מתוק טעים ומרווה, שמוגש באופן מסורתי בכל רחבי פרו. למנה ראשונה חלקנו מרק בצל מושלם שהוגש בכלי חרס ועליו קרוטון מבצק קרנצ'י וגבינת פרמז'ן מצויינת (שמשקף את השפעות המטבח הצרפתי). למנה עיקרית חלקנו עוף ברוטב אדג'י שהיא מנה מסורתית קלאסית במטבח הפרואני (רוטב אדגי' הוא רוטב גבינה ופלפלים צהובים) שהוגש על אורז לבן. העוף היה רך וטעים, והשילוב שלו עם רוטב אדג'י היה מעניין, מפתיע וטעים מאוד. היינו שמחים שבעים ורגועים ואפילו נשאר הפעם מקום לקינוח של פונדנט שוקולד. מרקמו היה מעט מוזר ואכלנו טובים יותר, כך שאני ממליצה להסתפק במנות הפרואניות המסורתיות או להזמין קינוח אחר. 
המנות במסעדה אינן גדולות מאוד אבל משביעות בהחלט ולכן אם אתם לא רעבים מאוד מנה ראשונה אחת וושתי מנות עיקריות עשויות בהחלט להשביע. הבעיה היא שפשוט תרצו לטעום מהכל.
עבור שתי מנות ראשונות ושתי עיקריות קוקטייל ושתייה קלה תשלמו כ-181 ש"ח ועבור 4 צ'יצ'ה מורדה, מנה ראשונה אחת, עיקרית אחת וקינוח תשלמו 158 ש"ח .
המחיר נחשב יקר יחסית לאזור קוסקו שם ניתן לאכול גם ב-50 ש"ח  במסעדות מקומיות, אולם מדובר במסעדת שף מדהימה, מפנקת ואיכותית בה תטעמו אוכל פרואני משובח במחיר שלא הייתם מהססים לשלם בכל מקום אחר.

כתובת:   Plaza Regocijo 261, 2do. nivel Cuzco Peru
אתר אינטרנט:http://www.chicha.com.pe

מסעדת INCANTO בפלזה דה ארמס בקוסקו 



למסעדה הגענו בעקבות המלצה של מקומיים. עיצוב מודרני, מלצרים אדיבים ושירות מוקפד הוביל למסעדה נעימה, נקייה ונינוחה שכייף לאכול בה צהרים. מגוון מנות שכולן נשמעות מבטיחות, שילוב של אוכל פרואני לצד מנות איטלקיות מסורתיות כגון ריזוטו ופסטות. אם חשקה נפשכם באוכל מוכר או שנתקפתם רצון עז להרפתקה קולנארית נוסח פרו, אז המקום הזה בשבילכם כי יש בו מגוון מהכל. אכלנו ריזוטו פטריות טעים, וסטייק אלפקה שהוגש עם ריזוטו קינואה, לצד לחמים טובים שהוגשו לשולחן בתחילת הארוחה ונהנינו מאוד. קינחנו עם פאי תפוחים טעים, שהוגש במעין מגדל תפוחים מקורמלים מתוקים (אך לא מידי) על בסיס בצק פריך  וטוב, לצד גלידת וניל נהדרת. ארוחה טעימה ומבטיחה. עבור שתי מנות עיקריות, קינוח וכוס יין תשלמו 181 ש"ח.

כתובת:Santa Catalina Angosta 135, Cusco, Peru






מסעדת EL HUCATAI בעיירה אורובמבה בעמק הקדוש


המסעדה הזו הייתה אחת ההפתעות של הטיול. למעשה, נסענו לטיול בעמק הקדוש עם נהג שלקח אותנו מעיירה לעיירה. בעיירה אורובמבה שם ממוקמת המסעדה - חייבים לעבור בדרך למאצ'ו פיצ'ו.  לכאורה מדובר בכפר נידח, שהבתים בו מוזנחים, חצרות של בתים מלאות בבוץ, באלפקות , בכביסה תלויה, ופרואנים שעובדים בשדות, אפילו  אין כבישים סלולים ועל כן לא ציפיתי למסעדה איכותית ובוודאי שלא מסעדת שף. המסעדה המקורית שאליה פנינו היו מועדות היתה סגורה לרגל אירוע פרטי אך השף (לאחר שהתנצל רבות) הפנה אותנו למקום הזה שהיה כאמור הפתעה לא נורמלית. מי היה מעלה על דעתו מסעדת שף שמגישה מנות מעניינות, שילובים מפתיעים ואוכל משובח באמצע שום מקום?!
אז אכלנו שתי מנות עיקריות נהדרות לצד לחם הבית וממרחים טריים וטובים שהוגשו לנו כמנה ראשונה ולא אכזבו. אכלתי חזה עוף ברוטב עגבניות מיובשות שום צלוי וסילאן לצד תפוחי אדמה בגבינת אנדים וירקות. עומר אכל סטייק אלפקה וריזוטו קינואה לצד ראגו חצילים. המנות היו גדולות, משביעות וטעימות מאוד. 117 ש"ח ל-2 מנות. לא זול יחסית לאזור אבל בהחלט טעים מאוד. המסעדה ממוקמת בבית אבן מקסים וניתן לשבת בגינה בצל ולהינות מאוכל משובח לצד פרפרים ופרחים מסביב. כייף. 
כתובת: Santa Catalina Angosta 135CuscoPeru


מסעדת INDIO FELIZ- באגואס קליינטס- לאכול טוב לפני העלייה למאצ'ו פיצ'ו

בסטרו בר בעיירה השלווה אגואס קליינטס שמגיש אוכל פרואני וצרפתי של השף הצרפתי פטריק ווגין. אין מי שמגיע לפרו ולא מבקר במאצ'ו פיצ'ו שהוא עתר העתיקות המפורסם ביותר בכל דרום אמריקה. ועל מנת להגיע למאצו פיצ'ו כנראה שתהיו חייבים לעבור באגואס קליינטס. ואם כבר להגיע אז כדאי גם לאכול טוב לפני ההגעה לאתר במיוחד אם בכוונתכם לטפס על הואינה פיצ'ו או על הסרה מאצ'ו פיצ'ו (ההרים שמקיפים את אתר העתיקות שניתן לטפס עליהם בטיול יום של כמה שעות). מדובר בביסטרו בר צרפתי שמגיש אוכל פרואני עם השפעות צרפתיות (אפילו מייבאים לכאן חלק מהמצרכים במיוחד מצרפת). אכלנו לחם הבית נהדר למנה ראשונה שהוגש עם חמאה רכה, לצד מרק עגבניות נהדר שהיה קרוב לשלמות - מרק קטיפתי, גבינתי ועשיר, בעל מרקם קרמי וטעים מלא בגבינת פרמז'ן מצויינת. למנות עקריות דגמנו פסטה ברוטב עגבניות שהוגשה עם המון תוספות בסגנון "הרכב את המנה בעצמך"- בזיליקום, פרמז'ן, פלפלים קלויים, פטריות פרמז'ן, זיתים ועוד. בנוסף, הזמנו סטייק אלפקה  שהוגש לצד ריזוטו קינואה מתמוסס, עם צי'פס הום מייד, ואנטיפסטי אספרגוס ועגבניות. מנה טעימה שמשקפת שוב את הפיוז'ן המושלם של המדינה. סטייק אלפקה וריזוטו קינואה הם מאכלים פרואניים מסורתיים שהוגשו בביסטרו לצד מרק עגבניות ופסטה נהדרת. המנות היו פשוט ענקיות והצלחתי להשתלט על רבע מהפסטה בלבד. לקינוח הוגש לנו פאי תפוחים ברוטב וניל עם גלידת וניל, אך כבר היינו כל כך עמוסים באוכל שלא הצלחנו לסיים את הכל למרות שהקינוח היה עשוי טוב, הגלידה היתה מתוקה וטובה והתפוחים בושלו לפני הכנסתם לפאי באופן שיצר קרמול נהדר . 
עבור מנה ראשונה, מנה עיקרית ומנה אחרונה במסגרת תפריט MENU בתוספת מנה עיקרית (פסטה) שילמנו 135 ש"ח בלבד. המסעדה מעוצבת בסגנון פרואני, שולחנות עץ כבדים, ריפודים מקושקשים וססגוניים ומלצרים מסבירי פנים. המיקום מצויין במרכז העיירה ושווה ביקור. המקום נקי, טעים לא יקר ומספק חוויה פרואנית ללא גינוני יוקרה.
אתר אינטרנט: www.indiofeliz.com
כתובת: Lloque Yupanqui 4-12 Aguas Calientes Peru






מסעדת HOCCA PUCLAN בלימה


מיקום מושלם ממש בתוך אתר העתיקות של בני הלימה  HOCCA PUCLAN . מדובר באחד מאתרי החובה המעניינים בעיר ולכן מומלץ בחום לשלב ביקור באתר עם ארוחת צהרים במסעדה שנקראית על שם האתר וממוקמת בתוכו. שירות מוקפד, ואוכל נהדר. למנות ראשונות הוגשו לנו לשולחן מאפינס תירס מושלמים שלא יכולתי להפסיק לנשנש, לצד סביצ'ה עשוי טוב שהוגש עם בטטה, פלפל אדום, גרגרי תירס לבן וגרגרי תירס קלויי. מנה ראשונה נוספת שאכלנו היתה מאפי טאמלס- מאפה של תירס דומה לפולנטה אבל הרבה יותר רך ומתמוסס בפה שחובה לטעום במהלך השהות בפרו. למנות עיקריות אכלנו עוף צלוי ברוטב פיסקו סוור (משקה אלכוהולי שמכינים באופן מסורתי בכל רחבי פרו), ותבשיל עוף ברוטב מסורתי, שהיה פשוט נהדר. עוף עשוי טוב ולא יבש, שהשלב בטעמים מעניינים פיקנטיים שלא הכרנו. הגענו למסעדה ביומנו הראשון בעיר וזו היתה ההתנסות הראשונה שלנו עם אוכל פרואני. שמחנו והתלהבנו הן מהחוויה, והן מהטעמים שהיו לנו זרים, חדשים אך מרתקים ומגרים וגרמו לי לצפות בכיליון עיניים להמשך הטיול. מאחר שסביר להניח שתבקרו בלימה למספר ימים מצומצם בתחילתו או בסופו של הביקור, כדאי ומומלץ לדגום את המסעדה כפתיח לטיול או כגראנד פינלה מוצלח. הן המיקום הן השירות והן האוכל הפרואני המסורתי שעשוי מצויין הופכים את הביקור לשווה במיוחד. עבור שתי מנות ראשונות ושתי עיקריות לצד כוס יין תשלמו  250 ש"ח. יקר יותר מאשר ברחבי פרו (כמיטב המסורת של ערי בירה ברחבי העולם שמנצלות את מיקום להעלאת מחירים...).
כתובת: gral borgono cuadra 8, Miraflores Lima

מסעדת  ASRTID Y GASTON של שף גסטון אקוריו בלימה
המסעדה נבחרה לאחת מ-50 המסעדות הטובות ביותר על ידי מדריך הסן פלגרינו כבר שנתיים ברציפות. מסעדה שיקית, אלגנטית ונעימה שמגישה אוכל נהדר כמיטב המסורת של השף גסטון אקוריו. הגענו ביומנו האחרון בפרו ממש כמה שעות לפני הטיסה ורצינו סיום מושלם לטיול נהדר. המקום סיפק את הסחורה ויותר. אכלנו שתי מנות ראשונות, שתי עיקריות וקינוח. למנה ראשונה אחת הזמנו סקלופס, שהוגשו בתוך הצדפות עצמן על מצע של קרח והיו טריים וטובים. המנה הראשונה השנייה היתה מורכבת משלוש מנות קטנות של תירס במרקמים שונים, פולנטה, מוס תירס לבן, וגרגרי תירס לבן ענקיים ומתוקים עם כבדים. שילוב מעניין ומיוחד, במיוחד משחק המרקמים במנה שיוצר חגיגה בפה. למנות עיקריות הזמנו שרקן בסגנון פקין (צלוי קרנצ'י בתיבול סיני) לצד פנקיקים קטנים כמיטב מסורת ברווז פקין, ותבשיל של גזרים סגולים ותפוחי אדמה שונים עם אפונה. שתי המנות היו מעניינות ומיוחדות וכל אחד מאיתנו שמח בשלו . אף על פי שממש רציתי לא הצלחתי לטעום את מנת השרקן (חיה שדומה לעכברוש) לאחר עשרות שרקנים שלמים שראיתי בשווקים הפרואנים. עומר לעומת זאת התענג על כל ביס ושמח שהוא לא צריך לחלוק. הקינוח הותיר אותנו עם טעם של עוד - המלצר הניח במרכז השולחן כדור שוקולד קרנצ'י שבתוכו נח בשלווה מוס שוקולד דחוס מושלם.  המלצר שפך ממש לפינינו גנאש שוקולד חם על הכדור השוקולד, שנמס לתוך עצמו באופן שעורר את כל החושים והתאווה האפשרית. המרקמים של כל שכבות השוקולד השלבו באופן הרמוני מושלם, מוס השוקולד שהתמוסס בפה פשוט חגג עם קרנצ'יות של מעטפת השוקולד הנהדרת, והכל לצד גלידת וניל קרה וגנאש שוקולד חם. גן עדן.
עבור שתי מנות ראשונות, שתי עיקריות וקינוח בתוספת 2 צי'צה מורדה (משקה תירס סגול) תשלמו 360 ש"ח. כאמור לימה אומנם יקרה יותר אבל האוכל נפלא ומדובר במסעדה משובחת, אוירה נעימה, מלצרים מנומסים ואוכל גן עדן.
אתר אינטרנט:http://www.astridygaston.com
כתובת: cantuaias 175 Lima



יום שני, 4 ביוני 2012

שבויה בקסמה של פרו חלק א': סביצ'ה פרואני

קראתי לא מזמן שיר של דליה רביקוביץ ולא יכולתי שלא לחשוב על ההתרגשות, על תחושת החמימות בלב ועל האנדרנלין שאוחזים בי ברגע בו אני רואה לראשונה אנשים ונופים של תרבות רחוקה בארץ רחוקה שהייתי מאוהבת בה זה זמן רב לפני שהגעתי אליה:

שוב הייתי כאחת הילדות הקטנות 
שנוסעות בלילה אחד 

סביב העולם כולו 

ובאות עד ארץ סין 

ועד מדגסקר 

ואלה ששוברות צלחות וספלים 

מרוב אהבה 

כל כך חלמתי להגיע לדרום אמריקה והיא נראתה לי במשך שנים כעולם מסתורי ומרוחק, ובמיוחד פרו, שתרבות  הילידים המסורתית נשתמרה בה באופן הבולט ביותר בדרום היבשת. היופי והמסתורין הדהימו אותי. ססגוניות כל כך מרשימה, מהפנטת, שובת לב. נשים קטנות קומה בכובעים יפהפים ובשמלות צבעוניות מתנפנפות, מטיילות בשלווה ברחובות מרוצפי אבן, על רקע הרים מושלגים, מחזיקות באלפקות או נושאות תינוקות ישנוניים. קילומטרים של טבע עוצר נשימה, יערות גשם, ג'ונגלים, שדות תירס גבוהים לצד כפרים מוזנחים, חומות שבורות למחצה ועליהן גרפיטי בצבעים עזים ואינדיאנית חרושת קמטים הולכת בשדה בתלבושת מסורתית מרשימה כשעל גבה תלוי פונצ'ו צבעוני מקסים עמוס בתוצרת שזה עתה קטפה. ליבי הולם בחוזקה, ונפשי מחייכת נוכח חלקיקי מציאות שכל כך רחוקה ממני עד כדי שאינני מאמינה שאני נוכחת כאן. תמונות אנושיות מרהיבות ביופיין נוגעות לליבי. ואני שמחה. מאושרת שזכיתי לראות את היופי הזה בחלק הכל כך מרוחק של העולם.שווקים מקסימים, שהם תאווה לעיניים. כל החושים מתחדדים לרגע מסויים בו העיניים קולטות את הצבעוניות של שפע הטקסטיל והקרמיקה שעשויה בעבודות יד, והאף מריח את ריחות התבשילים, הבשר והירקות השונים, תפוחי אדמה בצבעים גדלים וצורות, תירס סגול, לבן, צהוב ואינדיאניות שיושבות בנחת בכובעים מסורתיים ימים ארוכים מוכרות את מרכולתן בשוק. הכל מתנהל בשלווה וברוגע, אני נכנסת לעולם קסום של סחר חליפין  שעדיין לא עבר כאן מהעולם.
שוק יום א' בקוסקו - צבעוניות מהפנטת
קונים ונהנים בשוק של קוסקו
טיפוס ללגונות בגבהים שלא ניתן לנשום בהם ועדיין מעולם לא נשמתי כל כך לרווחה. הולכת לאט כדי להקל על התסמינים בגובה של 4,600 מטרים קרוב לשמיים ולעננים מעל מפלים ולגונות שנראות מכאן כל כך קטנות ורחוקות. שלג מתחיל לרדת ומלטף לי את הראש, בעודי צועדת בנחל קטן בנעליים ספוגות ואני שמחה ומאושרת כמו שלא הייתי כבר הרבה מאוד זמן. נפלאות דרכי העונג ופיתולי הלב במוצאו שימחה דווקא במה שעל פניו הוא שיא הלכלוך והמאמץ, ואולי דווקא בגלל זה.
לגונה 69 באזור הווארז 
כשחזרתי הכנתי לי סביצ'ה כדי לשחזר מעט מהחוויה ולהרגיש קצת שוב בפרו. סביצ'ה הוא אוכל פרואני וברחבי המדינה מפוזרות המון סביצ'ריות שמגישות מגוון סוגים של סביצ'ה. מספרים שלפני מאות שנים היו הפרואנים כובשים דגים (על מנת לשמרם) במיץ הדרים ושם נולד הסביצ'ה. בעקרון מדובר על השריית דג לבן נקי מעצמות וחתוך לקוביות במשך כמה שעות (12-24) בהמון מיץ לימון וקצת מלח (באופן מסורתי כובשים בליים אולם קשה יותר להשיגו בארץ, וגם לימון עושה עבודה טובה), ולאחר מכן מערבבים עם ירקות ותבלינים (אציין כי יש כאלה שמערבבים עם ירקות ותבלינים לפני ההשרייה בלימון).
אני הכנתי סביצ'ה מדג בורי בגרסה מעט שונה שיצאה מ צ ו י י ן. השרתי את הדג בלימון ומלח כשעתיים ולאחר מכן שפכתי את הלימון בו הושרה הדג, ערבבתי עם בצל קצוץ, צ'ילי טרי, פלפל שושקה וכוסברה - יצא מצויין, כבוש טעים ופרואני.
הכי הכי חשוב למצוא מוכר דגים שאתם סומכים עליו, שמוכר דגים טריים, שמפלט מנקה וחותך את הדג לקוביות כמו שצריך (סביצ'ה עם עצמות הולך לפח ואי אפשר לאכול אותו). כמו כן, מאחר שהדג כבוש ולא מבושל, חשוב מאוד להכין אותו מדג טרי ביותר (כלומר לקנות דג טרי ולהכין באותו יום רצוי מיד כשמגיעים הביתה...). מאחר שאני מעדיפה להימנע  מסכנות בריאותיות הכרוכות באכילת דג שאיננו מבושל, אני קניתי, כבשתי ואכלתי את הסביצ'ה באותו יום בלי לשמור שאריות, שזו כאמור- גרסה מודרנית שלי שאיננה הגרסה המסורתית בה מושרה הדג 12-24 שעות...

סביצ'ה
מצרכים ל-5-6 סועדים כמנה ראשונה
300-400 גרם דג לבן מפולט ומנוקה מעצמות חתוך לקוביות (בורי, אינטיאס, לוקוס)
מיץ מ-4 לימונים גדולים 
כף שמן זית איכותי
2-3 פלפל צ'ילי אדום קצוץ או לפי מידת הפיקנטיות הרצויה (לאוהבי חריף מומלץ פלפל ירוק שהוא חריף יותר)
בצל סגול גדול קצוץ
פלפל שושקה או פלפל אדום רגיל קצוץ
צרור כוסברה קצוץ דק (או פטרוזילה)
מלח, פלפל

אופן הכנה
  • מכניסים לקערה דג, חצי כפית מלח ומיץ לימון (שומרים בצד רבע כוס מיץ לימון לאחר כך). מערבבים ומשרים במקרר כשעתיים-שלוש.
  • לפני ההכנה קוצצים את כל הירקות (בצל, צ'ילי, פלפל אדום וכוסברה).
  • מוציאים את הדג מהמשרה (את המשרה זורקים).
  • מכניסים לקערה נקיה את כל הירקות שקצצנו ומוסיפים דג ללא הנוזלים. מוסיפים מלח, פלפל, רבע כוס מיץ לימון וכף שמן זית.
  • מערבבים ומכניסים למקרר לשעתיים.
  • מגישים קר.
  • עדיף לסיים את הסביצ'ה ביום שמכינים אותו ולא לשמור שאריות מאחר שמדובר בדג כבוש ולא מבושל.




יום חמישי, 31 במאי 2012

מהטבע באהבה: סלט משמשים צלויים וגבינה כחולה וברוסקטת נקטרינה צלויה וגבינת בושה

רבי נחמן אמר ש"השימחה היא רפואה גדולה" ואני מאמינה בכך באמונה שלמה. על כן, אני מנסה להקיף את עצמי בכל מה שגורם לי שימחה. מזה שנתיים אני לומדת לימודי ימימה. אף על פי שאין לי יכולת לתמצת בכמה שורות ואולי לא בספרים את מהות הלימוד, בכל זאת אומר שבמסגרתו אנו לומדות לתפעל את המערכת האישית טוב יותר, להיפטר מדפוסי התנהגות שלא נחוצים לקיום אלא מכבידים עליו, לחזק את החלקים הטובים ולאמץ ראיית עולם חיובית ואופטימית, או בלשונה של ימימה "להתעורר ליש היפה". ואכן, יש הרבה יפה שקיים מסביב וכל מה שאני צריכה לעשות זה להסתכל, להקדיש תשומת לב על מנת לשמוח ולהודות על כל הטוב שישנו, והכל מתחיל בפרטים הקטנים. כך, תשוקתי הגדולה לאוכל ממלאת אותי בשמחה רבה, גורמת לי תחושת נעימות, חמימות ומרגיעה אותי. לכן, אני מודה על היכולת להתרגש מאוכל ועל קיומם של חומרי גלם מצויינים צבעוניים, איכותיים ומעולים סביבי שמאפשרים לי להתרשם מהם ולהתמסר להרגשה הנפלאה הזו, תשוקה ושימחה- טעם החיים. 
תשוקה לאוכל - כי השימחה היא רפואה שלמה
לנצל את המשמשים כל עוד הם כאן
שילוב של פירות וגבינות אהוב עלי במיוחד. ואין כמו פירות צלויים בסילאן, שמיציהם ניגרים מהם, מתוקים, מקורמלים, ונימוחים. טעימים במיוחד לצד גבינות פיקנטיות וחריפות. תענוג. מרגש אותי במיוחד המשמש שנמצא כאן לביקור קצרצר למשך שלושה שבועות בשנה בלבד. לא מספיקים למצמץ והוא נעלם. אני אוהבת לנצל את המשמשים כל עוד הם כאן, ולאכול כמה שיותר - טריים, מוקרמלים, בפאי או בסלט. העיקר שיוגשו לצד קאווה וליבי מתמלא באושר. הפעם הבאתי מתכון למשמשים צלויים בסלט ירוק עם גבינה כחולה וברוסקטה עם גבינת בושה (גבינת צאן) ונקטרינה צלויה. תאווה לחושים. טעים. שלא יגמר לעולם. 



ברוסקטה עם גבינת בושה ואפרסקים צלויים
מצרכים ל-5-6 סועדים
בגט או לחם כפרי פרוס
6 נקטרינות
2 כפות סילאן או דבש
100 גרם גבינת בושה או גבינת עיזים בגליל פרוסה לעיגולים

אופן הכנה

  • מחממים תנור ל-200 מעלות.
  • חותכים נקטרינות לרבעים, ומוציאים גלעין.
  • מסדרים את הנקטרינות בתבנית מרופדת בנייר אפייה.
  • מפזרים 2 כפות סילאן או דבש על כל הנקטרינות.
  • מכניסים לתנור לכ-10 דקות עד שהנקטרינות מתרככות, מיציהן ניגרים ומבעבעים והן צלויות.
  • פורסים בגט לעיגולים או אליפסות (חותכים באלכסון ליצירת אליפסות) בעובי של כס"מ וחצי. (אם משתמשים בלחם כפרי פרוס חוצים כל פרוסה לחצי).
  • מסדרים את הבגט הפרוס בתבנית מרופדת בנייר אפייה.
  • מעל כל פרוסה מניחים עיגול גבינת בושה או גבינת עיזים.
  • מניחים מעל עיגול הגבינה חתיכת נקטרינה צלויה.
  • ממש לפני ההגשה מכניסים את הברוסקטות לתנור בחום של 200 מעלות למשך כ-5-3 דקות עד שהגבינה מתחילה להתרכך והבגט קלוי.
  • מגישים מיד ושמחים.




סלט עלים ומשמשים צלויים עם גבינה כחולה בוינגרט
מצרכים ל-5-6 סועדים
לסלט
חבילה של עלי בייבי (250 גרם)
8 משמשים 
2 כפות סילאן או דבש
חופן אגוזי מלך שבורים
חופן שקדים פרוסים (לא חובה)
100 גרם גבינה כחולה

לרוטב וינגרט
9 כפות שמן זית
3 כפות בלסמי
כף סילאן
מלח, פלפל שחור גרוס

אופציה: כפית חרדל תאנים HOME MADE

אופציה נוספת לעצלנים: לקנות וינגרט תאנים של "אוליה"

אופן הכנה:

  • מחממים תנור ל-200 מעלת.
  • חוצים כל משמש לחצי ומוציאים גלעין. מי שאוהב סלט עדין יותר אפשר לחתוך כל חצי משמש לחצי.
  • מסדרים משמשים בתבנית ומפזרים מעל סילאן או דבש.
  • מכניסים לתנור עד שהמשמשים צלויים, מתרככים ומיציהם ניגרים ומבעבעים.
  • בינתיים מכינים את חומרי הרוטב. מערבבים היטב בקערה את כל חומרי הרוטב על לקבלת רוטב אחיד וחלק.
  • שוטפים עלי בייבי.
  • מסדרים בקערה או בצלחת הגשה יפה את העלים.
  • מפזרים מעל העלים רוטב ומערבבים.
  • מעל העלים מניחים משמשים צלויים.
  • מטפטפים עוד מעט רוטב.
  • מפזרים מעל המשמשים גבינה כחולה מפוררת.
  • קולים במחבת ללא שמן אגוזי מלך. מפזרים מעל הסלט.
  • קולים באותה מחבת שקדים פרוסים. מפזרים מעל הסלט.
  • גורסים מעל הכל מעט פלפל שחור.
  • מגישים ושמחים.


יום שני, 28 במאי 2012

נשיקות מהטבע: פאי דובדבנים וליקר שרי


מבחינתי דובדבנים הם נשיקות של הטבע. פרי אדום, קטן ולוהט, חמצמץ או מתקתק שלהגיש אותו עם קאווה הופך כל ארוחה לרומנטית בשבילי. הדובדבנים, שמופיעים כאן תמיד בתקופה הזו של השנה, גורמים לי להרגיש געגוע נוסטלגי לימים רחוקים כשהיינו ילדים, בהם תחילת הקיץ סימלה את בואו של החופש הגדול והקסום. היום כבר אין לי חופש גדול במובן של פעם -חודשיים של השתוללות וארטיקים, אבל עדיין הדובדבנים שמופיעים בתחילתה של העונה הנפלאה הזו, גורמים לי להתמסר לתחושה של שחרור, אהבה וחופש, הרגשה מיוחדת  של תחילת הקיץ. לכן כשמופיעים הדובדבנים אני מתמלאת בסנטימנטליות ובזיכרונות נעימים מפעם, כשקיץ היה  רק ים, גלידה ותופסת. אני מתגעגעת לדובדבנים כבר עכשיו, עוד לפני שהם נעלמו לנו מהשווקים ואני רוצה לנצל כל רגע שהם כאן. אולי משום כך, ועל מנת לחגוג את שיא עונת הדובדבנים, הכנת פאי דובדבנים נימוח פריך טעים ומתוק שאסור אבל ממש אסור להחמיץ.


פאי דובדבנים וליקר שרי
מצרכים לפאי בקוטר 22-24 ס"מ או ל-6 עוגות פאי אישיות בתבניות אישיות בקוטר 10 ס"מ


לבצק פריך:
לבסיס:
1 וחצי כוסות קמח (או 1 ו-רבע כוסות קמח ו-1/4 כוס שקדים טחונים)
120 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות
2/3 כוסות אבקת סוכר
רבע כפית מלח
1 ביצה


לשכבה שתי וערב לקישוט:
1 כוס קמח
1 ביצה
100 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות
רבע כפית מלח
שליש כוס סוכר


למלית דובדבנים ושרי:


400 גרם דובדבנים טריים 
2 כפות קמח
2 כפות מיץ תפוחים
שליש כוס ליקר שרי (לא חובה)
שליש כוס סוכר


אופן הכנה:

  • מחממים תנור ל-180 מעלות (מומלץ להתחיל לחמם את התנור לאחר שמסיימים את הכנת הבצק ומתחילים את הכנת המלית).
  • מכינים בצק פריך: מכינים בסיס: מכניסים לקערה את כל חומרי הבצק לבסיס ולשים בידיים עד שמתקבל בצק אחיד. חשוב מאוד להקפיד על שני כללים: שהחמאה תהיה קרה מאוד ולא ללוש את הבצק לאחר שמתקבל בצק אחיד. מדובר בלישה קצרה של כשתיים שלוש דקות בידיים בלבד על מנת שהבצק לא יאבד פריכיותו.
  • עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקרר לכחצי שעה.
  • אופציה נוספת למי שאין סבלנות (כמוני): ניתן להדק את הבצק בידיים לתבנית משומנת כולל כיסוי הדפנות  ולהכניס להקפאה ל-10 דקות עד שמכינים את המלית. 
  • מכינים את שכבת הקישוט (שכבת "שתי וערב") של הבצק הפריך: מכניסים את כל חומרי הבצק לקערה ולשים בידיים רק עד שמתקבל בצק אחיד. עוטפים בניילון ומכניסים למקרר לכחצי שעה (או לממהרים כמוני: הבצק נח במקרר עד שאני מסיימת למלא את הפאי וצריכה להשתמש בבצק לשכבה עליונה).
  • מכינים את המלית: שוטפים את הדובדבנים. חוצים כל דובדבן לחצי ומוציאים את הגרעין.מכניסים את הדובדבנים הנקיים מגרעינים לקערה נקייה ומוסיפים את שאר חומרי המלית.
  • מי שלא מעוניין להשתמש בליקר שרי אפשר פשוט להשתמש בשליש כוס מיץ תפוחים.
  • מוציאים את הבצק לבסיס ומסדרים בידיים בתבנית כולל כיסוי הדפנות (אם כבר סידרנו את הבצק על התבנית והכנסנו להקפאה- פשוט מוציאים מההקפאה).
  • מניחים את המלית בתבנית בעזרת כף. הנוזלים אמורים להגיע לכמחצית מגובה התבנית -ולא יותר -על מנת שלא ייזל וילכלך את התנור (מניסיון...). את יתרת הנוזלים שנשארו פשוט זורקים.
  • מרדדים את הבצק של השכבה העליונה. חותכים בסכין רצועות בעובי של כחצי ס"מ. מניחים על התבנית  מעל המלית בשתי וערב והדקים לבצק שמכסה את הדפנות.
  • מכניסים לתנור בחום של 180 מעלות למשך כ-20-15 דקות (לתבניות פאי אישיות) או כחצי שעה (לתבנית גדולה). הפאי מוכן כשהבצק מזהיב והמלית מבעבעת.
  • מומלץ להניח בתחתית התנור נייר אפייה (או למי שאופה בטורבו בלבד- להניח עוד תבנית נוספת עם נייר אפייה מתחת לקומה של תבנית הפאי) על מנת שבמקרה שהמלית תבעבע ומעט תגלוש היא לא תלכלך את התנור.
  • מגישים את הפאי בטמפרטורת החדר כמו שהוא או עם גלידת וניל.
  • הפאי נשמר במקרר כ-4 ימים. אפשר להקפיא למשך כשבועיים. מוציאים 2-3 שעות לפני ההגשה על מנת שיפשיר. מגישים בטמפרטורת החדר או מחממים מעט. הבצק הפריך מפשיר מצויין ולא ישימו לב שהפאי היה קפוא לפני כן...


בנוסף, אני מאוד אוהבת להכין ליקר שרי מדובדבנים טריים. ליקר שמתיישן לו בפינה חשוכה בבית במשך מספר חודשים, ולבסוף נולד ליקר חזק מתקתק ועמוק שכייף להתחיל איתו כל ארוחה ולחלק כמתנה קטנה לאהובים. השתמשתי בפאי הדובדבנים שהכנתי הפעם, בליקר שרי שהכנתי לפני כשנה. טעמו של הליקר משתבח עם הזמן, והשנה הוא היה טעים לי יותר מאשר בסמוך להכנתו. אז קדימה, שרי של השנה יככב בארוחות של ראש השנה ובפאי דובדבנים של שנה הבאה..
ישנן שתי דרכים מסורתיות להכנת ליקרים. כולן נעשות במספר שלבים. השיטה הראשונה כרוכה בהתססה של הפרי עם הסוכר ולאחר מכן הוספה של אלכוהול. השיטה השנייה היא השרייה של הפרי באלכוהול ולאחר מכן הוספת סירופ סוכר. למרות שיש המון מתכונים של שרי על פי השיטה הראשונה, אני דווקא אוהבת של השיטה השנייה של השריית הדובדבנים באלכוהול. באופן הזה אין מקום לטעויות, כל אחד יכול להצליח, וחוצמיזה, אני נרתעת מלהעמיד בביתי הקט, נעדר הרשתות, כלי עם סוכר ופירות מכוסה בבד ועוד בתחילת עונת הקיץ ולפני שהעירייה הדבירה את כל הפגעים שיכולים להימשך למונומנט הזה. השרי הזה נפלא והוא עינג הרבה אורחים השנה (גם אורחים שלי וגם של בני משפחה שקיבלו בקבוקים מתנה...).
ליקר שרי
לכשלושה ליטר שרי מוכן (כשניים וחצי - שלושה בקבוקים)

מצרכים
קילו דובדבנים טריים שטופים שלמים
כ-1.5 ליטר אלכוהול 95% (2 בקבוקים)
קילו סוכר
ליטר וחצי מים מינרלים
צנצנת אטומה  בנפח של 4 ליטרים 

אופן הכנה:
  • שוטפים את הדובדבנים ומייבשים.
  • שופכים מעט אלכוהול לצנצנת נקייה על מנת לעקר את הצנצנת.
  • מניחים את הדובדבנים שלמים בצנצנת.
  • שופכים מעל הדובדבנים את האלכוהול.
  • אוטמים את הצנצנת היטב. 
  • מיישנים בפינה חשוכה למשך 4 חודשים. מנערים בעדינות על מנת לערבב את הנוזל מדי פעם.
  • יום לפני ההכנה מכינים סירופ סוכר: מחממים על אש גבוהה בסיר גדול קילו סוכר וליטר וחצי מים מינרלים עד שהסוכר נמס (אין צורך להרתיח). מכניסים למקרר (בתוך הסיר).
  • ביום ההכנה: מכינים 3 בקבוקים נקיים שבהם נמלא ליקר ומשפך קטן.
  • מסננים את האלכוהול (שצבעו ורוד עמוק) לקערה גדולה ונקייה. את הדובדבנים זורקים או מקשטים עם כמה דובדבנים את תחתית הבקבוקים שנמלא.
  • מכינים קערה נוספת ואליה שופכים על כל 3 כוסות אלכוהול, 4 כוסות של סירופ סוכר. טועמים ומתקנים אם יש צורך- אם הליקר מתוק מידי אפשר לדלל במעט מאוד מים מינרליים. אם מעוניינים בטעם יותר אלכוהולי וחזק מוסיפים עוד אלכוהול. 
  • שופכים את הליקר בעזרת משפך קטן לבקבוקים ומאחסנים בארון קריר ומוצל. הליקר מוכן לאחר כשבוע של חיתון (מיזוג הטעמים של האלכוהול וסירופ הסוכר) אבל טעמו של הליקר משתבח עם הזמן.