מה נעשה בסוכות??

למעלה: רחוב הגלריות בצפת. למטה: ביקור בגינת הירק של מלון מצפה הימים

אמא שלי אוהבת לגרור אותנו לאטרקציות כל חג. כל חול המועד ליתר דיוק. בכלל ליתר דיוק, כלומר גם בימי שבת או בסתם יום חול ("קחי חופש נבלה..."). בלהיטות היא מתכננת בקפידה סיורים באתרי טבע, פיקניקים ובילויים חווייתיים. תמיד אנחנו מתמרמרים, נגררים, ובסוף ממש ממש נהנים. אז אמא, תודה. למרות שאנחנו לא נראים מלאי התלהבות בלשון המעטה, ולמרות שלוקח לך שנה לשכנע אותנו לעשות כמצוותך, כייף גדול לראות את הברק בעיניים ואת התשוקה שלך לאחד אותנו בטיולים משפחתיים לאתרים מוזרים. נשיקות.

לקראת חול המועד סוכות השנה, שוב שאלה אימי כדרכה, "אז מה נעשה בסוכות???". למרות שאני בעבודה בכל המועד סוכות השנה, זו לא סיבה להשבית שמחות לאחרים, אז חשבתי שיהיה זה נחמד לשתף אתכם במספר אתרים שביקרתי בהם, במהלך ראש השנה האחרון במצוותה של אימי,  ובחול המועד סוכות בשנה שעברה בעת שנפשתי במלון מצפה הימים השוכן בסמוך לעיר צפת. 

 אני מוצאת לנכון לציין שלא מדובר בפוסט שיווקי מכל סוג שהוא, אלא שיתוף כנה ופשוט בחוויות אישיות בלבד. אף אחד מהמקומות המפורטים להלן לא ידע שאני אכתוב עליו, ולמען האמת לא תכננתי לכתוב בעת שביקרתי שם. הרעיון עלה לאחרונה בלבד.

מלמעלה למטה: נוף צפוני מרגיע, רחוב הגלריות בצפת, הכניסה למחלבת המאירי והרחובות העתיקים של צפת

ביקור בצפת הוביל אותי חזרה לשנות החמישים של המאה הקודמת. רחובות צרים, עמוסים בחנויות של פעם, ומכולות שנראה כי יצאו היישר מזיכרונות ילדותי, שם עוד "רושמים בקופה" וקונים קרמבו ושקית חלב. "פרלמנטים" יושבים בקיוסק שכונתי, מעשנים ומשחקים שש בש. נשים ממהרות עם שקיות קניות וריח של קודש עולה מהעיר. יש קדושה באויר וקסם נוסטלגי מרגיע ברחובות הישנים. כשמסיירים בסימטאות העיר העתיקה עושה רושם שהזמן עמד מלכת. דלתות מתכת מפורזלות, כביסה של תושבים מקומיים, דוודי מים, חרדים בתלבושת מסורתית ונוף מקסים, של הרי הצפון נחים מתחת לשמי תכלת אינסופיים, שנוגע עמוק בלב. כייף לטייל בצפת. סתם להסתובב בעיר העתיקה, לבקר בגלריות, למדוד את הרחובות, להריח את העיר.

אם אתם בצפת, אפשר להגיע לסיור מודרך במחלבת המאירי. שם מכינים כבר למעלה ממאה וחמישים שנים גבינות צאן בעבודת יד, בטכניקה מיוחדת מלאת אהבה והערכה לחומרי גלם איכותיים, מתחת לבית שמורישים כבר דורות לבן בכור העונה לשם "שלומי" בכל דור ודור (המי יודע כמה). אב המשפחה, מפרנסי העיר, מספר בתשוקה מעוררת הערצה על תולדות העיר צפת, בזמנים שנראה כי חלפו מן העולם (הביקור בתשלום ובתיאום מראש). 

צפונה משם, כמעט על הגבול שוכן הישוב רמות נפתלי, ישוב קטן ורגוע טבול בנוף אינסופי. כמה קטן, ככה מלא ביקבים. ניתן לתאם  באחד מהיקבים במקום סיור וטעימות (אנחנו ביקרנו ביקב רמות נפתלי. הביקור ללא תשלום). מקבלים הסבר על הליך הכנת היין, מקבלים מלאן טעימות ויוצאים מרוצים. שווה בצפון.

יקב שאטו גולן

בכלל, בגולן ישנם אינסוף יקבי בוטיק שניתן לבקר, לסייר ולטעום בהם יינות, מה שהופך את החוויה למעין מסע טוסקני תחת שמי הים התיכון. ההרגשה היא כאילו עוברים גבול דימיוני לארץ יין רחוקה וקסומה, שאין בינה לבין המציאות המתוחה והאינטנסיבית היומיומית ולא כלום. כייף גדול לנסוע ברכב, להאזין למוזיקה נעימה (תביאו דיסקים אין קליטה לרדיו) להתבונן בנוף האופייני לרמת הגולן, ולהכנס לבקר בישובים שמזדמנים בדרך. יקב נוסף שביקרנו בו במהלך ראש השנה האחרון היה יקב שאטו גולן (הסיור בתשלום ובתיאום מראש), מקבלים הסבר על הכנת היין, מבקרים במרתף היינות, מסיירים בגינה המפוארת, טועמים יין ושמחים. 

בית הריבות בישוב קדמת צבי

עוד ישוב קטן וחמוד שהתגלה לנו במהלך הסיור ברמת הגולן ("התגלה" לאחר תחקיר מדוקדק של אימי היקרה) הוא קדמת צבי. ניתן להגיע ולבקר במספר חנויות בישוב הרגוע שהכל בו על מי מנוחות. אנחנו ביקרנו בבית הריבות של שרה, שם היא מכינה בעבודת יד מפירות טריים בלבד, ללא שום מיכון או חומרים משמרים, כמאה וחמישים סוגים של ריבות מיוחדות וטעימות להפליא. רכשנו ריבת ענבים נהדרת, ריבת תאנים ושקדים שמחציתה חוסלה על ידי שני גרגרנים בתוך פחות משבוע, וריבת כרישה בצל ושום אלוהית. שידכתי לה גבינת עיזים בשלה על לחם רך, מה שעושה הרבה טוב בלב, וגורם לי נחת. טעים.

חזרה דרומה. נודע לי שבמהלך כל המועד סוכות עומד להתקיים פסטיבל בחוות התבלינים בבית לחם הגלילית, שבביקורי האחרון שם חזרתי עם טונות של צמחים לתה, תבלינים וקשקושים נוספים. הריח במקום משרה אוירה קסומה של משתלת תבלינים עצומה מלאה בכל טוב שהטבע נותן. יהיו פעילויות לילדים ותבלינים למבוגרים. 

תעשו חיים במהלך חול המועד סוכות. אומנם אני אהיה בעבודה, אבל אני מפרגנת לכם. תבלו. אחשוב עליכם ואשלח נשיקות מהקומה ה-35 במגדל עזריאלי, אני עדיין מתרגשת מהנוף שמחייך אלי כל יום כשאני מביטה אל הים התיכון מחלוני.

שמחת חיים: סדנת מקרונים נפלאה ומתכון למקרונים צבעוניים במילויים טעימים

וידוי: מעולם לא הכנתי מקרונים בעבר. מאחר שהרגשתי שזה הגיל שאפשר להתחיל ומאחר שאני כל כך אוהבת סדנאות (מי שעוקב אחרי הבלוג כבר בוודאי הבין את זה...), אזי סדנת מקרונים אצל השף קונדיטור אורן בייקר נראתה לי כמו רעיון חלומי וממש ממש מוצלח. איך התרגשתי לצאת מהמשרד אחר הצהרים ישר אל בית הספר לאפייה האינטימי והמשפחתי של אורן. יחד עם שני ילדים חמודים ומוכשרים, כמה קונדיטורים מתחילים ובשלניות/אופות גמעתי בשקיקה כל פיסת ידע שאורן העביר לנו בחן, חמימות לב, מקצועיות והומור מתובלים בים של אנרגיות טובות. בשעתיים הראשונות ישבתי קשובה ומהופנטת לשפע המידע המקצועי ולאינסוף טיפים להכנת מקרונים טובים שהרעיף עלינו אורן, כשחיוך ענק נסוך על פני מרגע הכניסה לחדר ועד שהגעתי הביתה. הרגשתי כמו בחלום מקרונים נעים וטוב, כשבדמיוני אני יושבת ומחסלת המון מקרונים צבעוניים ויפים שמרחפים  סביבי. הכי כייף היה שמלאכת הכנת המקרונים נראתה פתאום כל כך נגישה פשוטה ולא מסובכת, כאשר למשך 4 שעות תמימות הפכנו למשפחה קטנה מאותגרת מטרה: הכנת מקרונים איכותיים.  ואכן כשהגיע רגע האמת, לבשנו סינרים התחלקנו לארבע קבוצות בנות שלושה משתתפים כל אחת, והכנו מקרונים לתפארת. גם הילדים בקבוצה עשו עבודה נפלאה, מה שמלמד שעם הדרכה נכונה כל אחד יכול. המתכון של אורן קל ופשוט, ללא צורך במדחום או המתנה לפני האפייה. מכינים בצק ומליות, מזלפים, אופים וטורפים. איזה כייף לחזור הביתה לאחר 4 שעות של סדנה מלאת חיוכים עם ערימת מקרונים צבעוניים מקסימים וטעימים שלא היו מביישים את תלמידי הקורדון בלו..

 אורן במדיטציית מקרונים..

אומנות בצבע וטעם...

 כל אחד יכול..

מתכון לבצק מקרונים של אורן בייקר
מתכון לכ-20 עוגיות 
80 גרם חלבון 
60 סמ"ק מים 
225 גרם סוכר
80 גרם חלבון
קורט מלח
250 גרם אבקת סוכר
250 גרם אבקת שקדים

אופן הכנה

• להקציף 80 גרם חלבון לקצף יציב.
• להרתיח סירופ סוכר (מים וסוכר) ל-120 מעלות. אין צורך במדחום, אפשר להרתיח את סירופ הסוכר ובעזרת מרית מסיליקון עם חור בידית, לנסות לעשות בועות ממש כמו בועות סבון. אם מצליחים לעשות בועות, סימן שהנוזל הגיע ל-120 מעלות (בערך כ-3 דקות הרתחה).
• לשפוך בזרם דק את סירופ הסוכר לקציפת החלבונים ולהמשיך להקציף עד שהתערובת מתקררת ומתקבל מרנג איטלקי (כ-5 דקות הקצפה בערך).
• לטחון במעבד מזון אבקת סוכר ואבקת שקדים. להעביר במסננת פעמיים. 
• לערבב אבקת סוכר ושקדים עם 80 גרם חלבון עד לקבלת בצק (כמו מרציפן).
• לקפל פנימה את המרנג האיטלקי בעזרת קלף או מרית בתנועות עטיפה עד לקבלת מסה מבריקה וזוהרת.
• בעזרת שק זילוף וצנטר חלק מזלפים עיגולים על תבנית מרופדת בנייר אפייה.
• ניתן בשלב זה להוסיף צבע מאכל על מנת לצבוע את המקרונים בצבעים כייפים. מוסיפים צבע וממשיכים לערבב בתנועות עטיפה עד לקבלת תערובת בצבע אחיד.
• אופים בתנור שחומם מראש לחום של 130-140 מעלות כ-10 דקות.
• מצננים לפני שמזלפים את המלית.
• לאחר הצינון, מפרידים בעזרת סכין את המקרונים מנייר האפייה. מזלפים מעט מלית במרכז ומצמידים עוגיה בגודל זהה.
• אפשר למלא באחת המלית המוצעות להלן (כל המתכונים של אורן בייקר) או בנוטלה, שוקולד מריר מומס, ממרח חלבה.
• שומרים במקרר כ-3 ימים או בהקפאה עד כ-10 ימים.

מתכון לקרם פטיסייר פיסטוק
מצרכים
1/2 ליטר חלב
2 כפות מחית פיסטוק (אפשר גם נוטלה או נוגט לקבלת קרם פטיסייר נוגט או נוטלה)
6 יח' חלמונים 
125 גרם סוכר
1/2 מקל וניל
60 גרם קורנפלור

אופן הכנה

• להרתיח חלב עם חצי כמות סוכר ומקל וניל.
• לערבב בקערה נפרדת חלמונים, שארית סוכר , וקורנפלור לבלילה חלקה.
• להשוות טמפרטורות בין הסוכר והקורנפלור לבלילה (להוסיף מעט מתערובת הוניל חלב לבלילת החלמונים, ולהוסיף את הבלילה בזרם דק לתערובת החלב תוך ערבוב נמרץ).
• להוסיף לאש ולבשל עד להסמכה.
• להוסיף 2 כפות מחית פסטוק.
• מצננים היטב למשך כמה שעות עד למילוי מכוסה בניילון נצמד.
• למילוי: מכניסים לשקית זילוף, מזלפים מעט מהמלית על עוגייה ומצמידים עוגיה בגודל זהה.

מתכון לקרם לימון
מצרכים
180 גרם חמאה
270 גרם סוכר
135 סמ"ק מיץ לימון טרי
6 גרם גלטין מומס בתוך 36 סמק מים.
270 סמק ביצים שלמות

אופן הכנה

• להרתיח חמאה סוכר ומיץ לימון. לאחר הרתיחה להוסיף ביצים ולבשל תוך כדי ערבוב עד להסמכה. להוסיף גלטין מומס במים ולקרר היטב (במקרר מכוסה בניילון נצמד).

מתכון למוס שוקולד מריר ונוגט

מצרכים

100 גרם שוקולד מריר

2 ביצים מופרדות

30 גרם סוכר

250 גרם שמנת מתוקה

1 כף מחית נוגט

אופן הכנה

• להמיס שוקולד מריר על בן מארי.
• להקציף חלבונים עם סוכר לקצף יציב.
• להקציף שמנת מתוקה למרקם יוגורט (מרקם רך)
• לקפל חלק מהשמנת לשוקולד המומס בעדינות.
• להוסיף נוגט ולערבב.
• לקפל פנימה חלמונים, חלבונים ושמנת שנותרה.
• למי שחושש להשתמש בביצים טריות- לא חייבים להשתמש בחלמונים.

שבויה בקסמה של פרו חלק ב': המלצות

פרו מסמלת עבורי יותר מכל תרבות פיוז'ן בשיא הדרה. תרבויות אינדיאניות עתיקות יומין, בני הלימה, תרבות פוקרה, קרבנות אדם וטקסים של שאמנים אינדיאנים שהתקיימו לפני 3,000 שנה מתערבבים בתרבות בני האינקה המפוארת ששלטה ביד רמה כמעט בכל דרום אמריקה. עקבות מובהקים של הכיבוש הספרדי שהטביע חותמו בתרבות האינדיאנית בכל התחומים. כך, שפת הקצ'ואה של בני האינקה שעודנה מדוברת באיזור קוסקו, יחד עם שפת האיימרה של בני האורוס המדוברת על גבול בוליביה, מדוברות לצד הספרדית ששולטת בכל רחבי המדינה, אינדיאניים שדתם הומרה לנצרות, והם קיבלו על עצמם את עול הכנסייה הקאתולית וזנחו את אמונותיהם הפאגניות של אבות אבותיהם. 

הפיוז'ן התרבותי ניכר גם בארכיטקטורה המיוחדת שנראית בכל רחבי המדינה. כפרים מוזנחים, בתים שבנויים מבוץ לעיתים ללא חשמל או מים זורמים אולם במרכזו של הכפר לעולם תעמוד איתנה כנסייה במרכזה של ה"פלאזה דה אראמס" הכיכר המרכזית. הכובשים הספרים דאגו לבנות כיכר מטופחת וכנסייה מזמינה על מנת לגרום לילידים להתרכז יחדיו ללימוד משותף שהוביל אותם בעל כורחם להמיר את דתם. הכיבוש הספרדי ניכר גם בלבוש המסורתי, כאשר לצד הססגוניות והצבעוניות של האינדיאניים ניתן להבחין בחצאיות מתנפנפות, פונצ'ואים וכובעים קטנים סממנים שנלקחו מהתרבות הספרדית. באי טקילה למשל, מכסות הנשים והילדות את ראשן במטפחות שחורות שנראות בדיוק כמו כיסוי הראש המסורתי של הנזירות הנוצריות.
כמו הארכיטקטורה והנוף האנושי, כך גם הגאוגרפיה והאקלים מתאפיינים בפיוז'ן לא יאומן, כאילו דרך פלא התאימה ההיסטוריה את עצמה לטבע. לצד רצועת חוף חמה ולחה, ניצבים הרי האנדיים האיתנים שחוצים את המדינה ויוצרים אזור אקלימי שונה בתכלית, ולצידו שטחי ג'ונגלים עצומים שמאופיינים באקלים טרופי. איזו מדינה מקסימה! כל כך הרבה גירויים ויזואליים רגשיים ומחשבתיים!

בשוק של פיסאק בעמק הקדוש באיזור קוסקו

פרואנית סורגת בעמק הקדוש בדרך לפיסאק ופרואנים בשוק של פיסאק

בשוק של רוקצ'אי בדרך מקוסקו לפונו

ומעל כל העושר התרבותי, הדתי, הלשוני והארכיטקטורי כמובן שהפיוז'ן מתגלה במלוא הדרו במטבח הפרואני המדהים. לא האמנתי עד כמה האוכל יערב לחיכי. מטבח שופע ירקות ופירות מושפע מכל כך הרבה מטבחים : האסייתי, האיטלקי, הספרדי והצרפתי. האוכל עשיר, מגוון, טעים ומפתיע, החל ממיץ תירס סגול, כלה בטאמלס (עוגות מקמח תירס שמוגשות מלוחות או מתוקות), לחמים רכים ונימוחים מקמח תפוחי אדמה או קמח תירס, בשר אלפקות, וקינואה שמוגשת בכל צורה אפשרית (ממרק, ריזוטו ועד לקינוחים מתוקים), פלפלים ממולאים בבשר מוגשים עם גבינת אנדים מסורתית ועוד מגוון של מאכלים עשירים בתפוחי אדמה וגבינות נהדרות בייצור מקומי.

כאמור, ההפתעה של הטיול היתה המטבח הפרואני העמוס במאכלים טעימים, ובמסעדות נפלאות שמגישות אוכל משובח ואיכותי. ריכזתי כמה מן המסעדות הבולטות שאכלנו בהן שהן ממש פניני טעם שפזורות ברחבי המדינה. למי שמזדמן לו טיול בפרו ורוצה לאכול אוכל טוב במחירים טובים לא פחות (ברוב המקרים) כדאי לבדוק את המסעדות השוות הללו.

מסעדת CHICHA של שף גסטון אקוריו בקוסקו אוכל פרואני מודרני בסטייל

השף סלב גסטון אקוריו הוא ללא ספק לא רק השף הכי מפורסם בפרו, הוא גם הכי מוכשר. אוכל פרואני מודרני שכולל גרסאות מיוחדות ומולקולריות לאוכל פרואני מסורתי שגרם לנו לרצות להשאר שם עוד המון זמן רק כדי לדגום את כל מסעדותיו. בקוסקו אכלנו פעמיים ב- CHICHA המסעדה הכי טובה בקוסקו ללא היסוס. השירות מקצועי ומוקפד, התפריטים באנגלית, המלצרים אדיבים ובקיאים במנות ומרכיביהן, והאוכל משובח במיוחד. תציבו את המסעדה הזו במנהטן וניתן לגבות שם כפל מחיר בלי בעיה. התחלנו את הארוחה עם לחם הבית המוגש לשולחן בליווי ממרחים. אף על פי שזה רק לחם לא תוכלו לעמוד בפניו. לחם שעשוי מקמח תפוחי אדמה שמתמוסס בפה ממש, וטבילתו בממרח פלפלים צהובים גרמה לי לחייך עם כל ביס. פשוט נהדר. למנות ראשונות אכלנו  Humitas Chicha שהם למעשה זוג טמלאס מושלמים. מדובר במנה פרואנית מסורתית של עוגות תירס (אחת מלוחה ופיקנטית בצבע ירוק ואחת מתוקה יותר בצבע צהוב) שמכינים באידוי בתוך עלי בננה. הגרסה של גסטון היתה הכי מוצלחת שטעמנו בכל רחבי פרו ונהנינו מכל ביס. הטאמלס מזכירים פולנטה מוצקה אבל מרקמם רך נימוח ומתמוסס בפה. הטאמלס הוגשו עם רוטב איולי מעט פיקנטי שנעם לנו מאוד. מנה ראשונה נוספת היתה מרק מינסטרונה טעים עם טוויסט מקומי, שכן המרק היה מלא בירקות שגדלים בהרי האנדים (תירס, תפוחי אדמה ועוד, צבעו היה ירוק ונעדרו ממנו העגבניות שמוגשות באופן מסורתי במרק). המנה משקפת ביתר שאת את הפיוז'ן המושלם של המדינה, ואת ההשפעות האיטלקיות על המטבח הפרואני בהיותה מנה איטלקית קלאסית שמוגשת במסעדה שמגישה אוכל פרואני מודרני עם טוויסט מקומי. המרק היה מעט פיקנטי, והכיל גרגרי תירס לבן גדולים שהתפצפצו בפה וגרמו לשימחה רבה. למנות עיקריות הזמנו  Rocoto Relleno שהיא מנה מסורתית שמוגשת בכל רחבי פרו. מדובר בפלפלים קטנים ממולאים בבשר וגבינת אנדים (סוג של גבינה חצי קשה שמכינים באיזור) מונחים על מצע של תפוחי אדמה ובשר. הבשר היה עשוי מצויין, רך וטעים והשתלב נהדר עם הפלפלים הקטנים המתוקים ועם הגבינה שנמסה בפה. בנוסף הזמנו מנה שנקראת Pastel De Choclo למעשה מדובר בפאי תירס ממולא בבשר טחון אפוי בתנור לבנים. זו היתה אחת ההצלחות הנפלאות של הארוחה. המנה היתה עשויה משכבות נהדרות של פולנטה מוצקה אך רכה, מעליה שכבה של בשר טחון מבושל היטב בעגבניות ומעליו שכבה נוספת של פולנטה. הפאי היה עשוי מצויין, רך בפנים וקריספי מבחוץ והבשר היה עדין עשוי מצויין וטעים, שלאחר בישול ארוך (ככל הנראה) הטעמים והתיבול התמזגו והוטמעו בו בשלמות.  למעשה זו מנה ראשונה אבל אנחנו הזמנו אותה כמנה עיקרית ולאחר 4 מנות שחלקנו לא יכולנו להכניס עוד פירור. בסוף זלילה כל כך גדולה לא נשאר לנו מקום הפעם לקינוח אולם החשבון הגיע בליווי מרמלדה של תירס סגול ועוגיות אלפחורס טעימות שאכלנו בכל זאת.

לאחר ההצלחה המסחררת בביקור הראשון במסעדה, היינו חייבים לחזור ולנסות עוד ממטעמיו המקומיים של שף גסטון. בפעם השנייה שחזרנו, הארוחה היתה מוצלחת לא פחות. שתינו מיץ תירס סגול שנקרא "ציצ'ה מורדה" מתוק טעים ומרווה, שמוגש באופן מסורתי בכל רחבי פרו. למנה ראשונה חלקנו מרק בצל מושלם שהוגש בכלי חרס ועליו קרוטון מבצק קרנצ'י וגבינת פרמז'ן מצויינת (שמשקף את השפעות המטבח הצרפתי). למנה עיקרית חלקנו עוף ברוטב אדג'י שהיא מנה מסורתית קלאסית במטבח הפרואני (רוטב אדגי' הוא רוטב גבינה ופלפלים צהובים) שהוגש על אורז לבן. העוף היה רך וטעים, והשילוב שלו עם רוטב אדג'י היה מעניין, מפתיע וטעים מאוד. היינו שמחים שבעים ורגועים ואפילו נשאר הפעם מקום לקינוח של פונדנט שוקולד. מרקמו היה מעט מוזר ואכלנו טובים יותר, כך שאני ממליצה להסתפק במנות הפרואניות המסורתיות או להזמין קינוח אחר. 
המנות במסעדה אינן גדולות מאוד אבל משביעות בהחלט ולכן אם אתם לא רעבים מאוד מנה ראשונה אחת וושתי מנות עיקריות עשויות בהחלט להשביע. הבעיה היא שפשוט תרצו לטעום מהכל.
עבור שתי מנות ראשונות ושתי עיקריות קוקטייל ושתייה קלה תשלמו כ-181 ש"ח ועבור 4 צ'יצ'ה מורדה, מנה ראשונה אחת, עיקרית אחת וקינוח תשלמו 158 ש"ח .
המחיר נחשב יקר יחסית לאזור קוסקו שם ניתן לאכול גם ב-50 ש"ח  במסעדות מקומיות, אולם מדובר במסעדת שף מדהימה, מפנקת ואיכותית בה תטעמו אוכל פרואני משובח במחיר שלא הייתם מהססים לשלם בכל מקום אחר.

כתובת:   Plaza Regocijo 261, 2do. nivel Cuzco Peru
אתר אינטרנט:http://www.chicha.com.pe

מסעדת INCANTO בפלזה דה ארמס בקוסקו 

למסעדה הגענו בעקבות המלצה של מקומיים. עיצוב מודרני, מלצרים אדיבים ושירות מוקפד הוביל למסעדה נעימה, נקייה ונינוחה שכייף לאכול בה צהרים. מגוון מנות שכולן נשמעות מבטיחות, שילוב של אוכל פרואני לצד מנות איטלקיות מסורתיות כגון ריזוטו ופסטות. אם חשקה נפשכם באוכל מוכר או שנתקפתם רצון עז להרפתקה קולנארית נוסח פרו, אז המקום הזה בשבילכם כי יש בו מגוון מהכל. אכלנו ריזוטו פטריות טעים, וסטייק אלפקה שהוגש עם ריזוטו קינואה, לצד לחמים טובים שהוגשו לשולחן בתחילת הארוחה ונהנינו מאוד. קינחנו עם פאי תפוחים טעים, שהוגש במעין מגדל תפוחים מקורמלים מתוקים (אך לא מידי) על בסיס בצק פריך  וטוב, לצד גלידת וניל נהדרת. ארוחה טעימה ומבטיחה. עבור שתי מנות עיקריות, קינוח וכוס יין תשלמו 181 ש"ח.

כתובת:Santa Catalina Angosta 135, Cusco, Peru

מסעדת EL HUCATAI בעיירה אורובמבה בעמק הקדוש

המסעדה הזו הייתה אחת ההפתעות של הטיול. למעשה, נסענו לטיול בעמק הקדוש עם נהג שלקח אותנו מעיירה לעיירה. בעיירה אורובמבה שם ממוקמת המסעדה - חייבים לעבור בדרך למאצ'ו פיצ'ו.  לכאורה מדובר בכפר נידח, שהבתים בו מוזנחים, חצרות של בתים מלאות בבוץ, באלפקות , בכביסה תלויה, ופרואנים שעובדים בשדות, אפילו  אין כבישים סלולים ועל כן לא ציפיתי למסעדה איכותית ובוודאי שלא מסעדת שף. המסעדה המקורית שאליה פנינו היו מועדות היתה סגורה לרגל אירוע פרטי אך השף (לאחר שהתנצל רבות) הפנה אותנו למקום הזה שהיה כאמור הפתעה לא נורמלית. מי היה מעלה על דעתו מסעדת שף שמגישה מנות מעניינות, שילובים מפתיעים ואוכל משובח באמצע שום מקום?!

אז אכלנו שתי מנות עיקריות נהדרות לצד לחם הבית וממרחים טריים וטובים שהוגשו לנו כמנה ראשונה ולא אכזבו. אכלתי חזה עוף ברוטב עגבניות מיובשות שום צלוי וסילאן לצד תפוחי אדמה בגבינת אנדים וירקות. עומר אכל סטייק אלפקה וריזוטו קינואה לצד ראגו חצילים. המנות היו גדולות, משביעות וטעימות מאוד. 117 ש"ח ל-2 מנות. לא זול יחסית לאזור אבל בהחלט טעים מאוד. המסעדה ממוקמת בבית אבן מקסים וניתן לשבת בגינה בצל ולהינות מאוכל משובח לצד פרפרים ופרחים מסביב. כייף. 

כתובת: Santa Catalina Angosta 135, Cusco, Peru

מסעדת INDIO FELIZ- באגואס קליינטס- לאכול טוב לפני העלייה למאצ'ו פיצ'ו

בסטרו בר בעיירה השלווה אגואס קליינטס שמגיש אוכל פרואני וצרפתי של השף הצרפתי פטריק ווגין. אין מי שמגיע לפרו ולא מבקר במאצ'ו פיצ'ו שהוא עתר העתיקות המפורסם ביותר בכל דרום אמריקה. ועל מנת להגיע למאצו פיצ'ו כנראה שתהיו חייבים לעבור באגואס קליינטס. ואם כבר להגיע אז כדאי גם לאכול טוב לפני ההגעה לאתר במיוחד אם בכוונתכם לטפס על הואינה פיצ'ו או על הסרה מאצ'ו פיצ'ו (ההרים שמקיפים את אתר העתיקות שניתן לטפס עליהם בטיול יום של כמה שעות). מדובר בביסטרו בר צרפתי שמגיש אוכל פרואני עם השפעות צרפתיות (אפילו מייבאים לכאן חלק מהמצרכים במיוחד מצרפת). אכלנו לחם הבית נהדר למנה ראשונה שהוגש עם חמאה רכה, לצד מרק עגבניות נהדר שהיה קרוב לשלמות - מרק קטיפתי, גבינתי ועשיר, בעל מרקם קרמי וטעים מלא בגבינת פרמז'ן מצויינת. למנות עקריות דגמנו פסטה ברוטב עגבניות שהוגשה עם המון תוספות בסגנון "הרכב את המנה בעצמך"- בזיליקום, פרמז'ן, פלפלים קלויים, פטריות פרמז'ן, זיתים ועוד. בנוסף, הזמנו סטייק אלפקה  שהוגש לצד ריזוטו קינואה מתמוסס, עם צי'פס הום מייד, ואנטיפסטי אספרגוס ועגבניות. מנה טעימה שמשקפת שוב את הפיוז'ן המושלם של המדינה. סטייק אלפקה וריזוטו קינואה הם מאכלים פרואניים מסורתיים שהוגשו בביסטרו לצד מרק עגבניות ופסטה נהדרת. המנות היו פשוט ענקיות והצלחתי להשתלט על רבע מהפסטה בלבד. לקינוח הוגש לנו פאי תפוחים ברוטב וניל עם גלידת וניל, אך כבר היינו כל כך עמוסים באוכל שלא הצלחנו לסיים את הכל למרות שהקינוח היה עשוי טוב, הגלידה היתה מתוקה וטובה והתפוחים בושלו לפני הכנסתם לפאי באופן שיצר קרמול נהדר . 
עבור מנה ראשונה, מנה עיקרית ומנה אחרונה במסגרת תפריט MENU בתוספת מנה עיקרית (פסטה) שילמנו 135 ש"ח בלבד. המסעדה מעוצבת בסגנון פרואני, שולחנות עץ כבדים, ריפודים מקושקשים וססגוניים ומלצרים מסבירי פנים. המיקום מצויין במרכז העיירה ושווה ביקור. המקום נקי, טעים לא יקר ומספק חוויה פרואנית ללא גינוני יוקרה.
אתר אינטרנט: www.indiofeliz.com
כתובת: Lloque Yupanqui 4-12 Aguas Calientes Peru

מסעדת HOCCA PUCLAN בלימה

מיקום מושלם ממש בתוך אתר העתיקות של בני הלימה  HOCCA PUCLAN . מדובר באחד מאתרי החובה המעניינים בעיר ולכן מומלץ בחום לשלב ביקור באתר עם ארוחת צהרים במסעדה שנקראית על שם האתר וממוקמת בתוכו. שירות מוקפד, ואוכל נהדר. למנות ראשונות הוגשו לנו לשולחן מאפינס תירס מושלמים שלא יכולתי להפסיק לנשנש, לצד סביצ'ה עשוי טוב שהוגש עם בטטה, פלפל אדום, גרגרי תירס לבן וגרגרי תירס קלויי. מנה ראשונה נוספת שאכלנו היתה מאפי טאמלס- מאפה של תירס דומה לפולנטה אבל הרבה יותר רך ומתמוסס בפה שחובה לטעום במהלך השהות בפרו. למנות עיקריות אכלנו עוף צלוי ברוטב פיסקו סוור (משקה אלכוהולי שמכינים באופן מסורתי בכל רחבי פרו), ותבשיל עוף ברוטב מסורתי, שהיה פשוט נהדר. עוף עשוי טוב ולא יבש, שהשלב בטעמים מעניינים פיקנטיים שלא הכרנו. הגענו למסעדה ביומנו הראשון בעיר וזו היתה ההתנסות הראשונה שלנו עם אוכל פרואני. שמחנו והתלהבנו הן מהחוויה, והן מהטעמים שהיו לנו זרים, חדשים אך מרתקים ומגרים וגרמו לי לצפות בכיליון עיניים להמשך הטיול. מאחר שסביר להניח שתבקרו בלימה למספר ימים מצומצם בתחילתו או בסופו של הביקור, כדאי ומומלץ לדגום את המסעדה כפתיח לטיול או כגראנד פינלה מוצלח. הן המיקום הן השירות והן האוכל הפרואני המסורתי שעשוי מצויין הופכים את הביקור לשווה במיוחד. עבור שתי מנות ראשונות ושתי עיקריות לצד כוס יין תשלמו  250 ש"ח. יקר יותר מאשר ברחבי פרו (כמיטב המסורת של ערי בירה ברחבי העולם שמנצלות את מיקום להעלאת מחירים...).

כתובת: gral borgono cuadra 8, Miraflores Lima

מסעדת  ASRTID Y GASTON של שף גסטון אקוריו בלימה

המסעדה נבחרה לאחת מ-50 המסעדות הטובות ביותר על ידי מדריך הסן פלגרינו כבר שנתיים ברציפות. מסעדה שיקית, אלגנטית ונעימה שמגישה אוכל נהדר כמיטב המסורת של השף גסטון אקוריו. הגענו ביומנו האחרון בפרו ממש כמה שעות לפני הטיסה ורצינו סיום מושלם לטיול נהדר. המקום סיפק את הסחורה ויותר. אכלנו שתי מנות ראשונות, שתי עיקריות וקינוח. למנה ראשונה אחת הזמנו סקלופס, שהוגשו בתוך הצדפות עצמן על מצע של קרח והיו טריים וטובים. המנה הראשונה השנייה היתה מורכבת משלוש מנות קטנות של תירס במרקמים שונים, פולנטה, מוס תירס לבן, וגרגרי תירס לבן ענקיים ומתוקים עם כבדים. שילוב מעניין ומיוחד, במיוחד משחק המרקמים במנה שיוצר חגיגה בפה. למנות עיקריות הזמנו שרקן בסגנון פקין (צלוי קרנצ'י בתיבול סיני) לצד פנקיקים קטנים כמיטב מסורת ברווז פקין, ותבשיל של גזרים סגולים ותפוחי אדמה שונים עם אפונה. שתי המנות היו מעניינות ומיוחדות וכל אחד מאיתנו שמח בשלו . אף על פי שממש רציתי לא הצלחתי לטעום את מנת השרקן (חיה שדומה לעכברוש) לאחר עשרות שרקנים שלמים שראיתי בשווקים הפרואנים. עומר לעומת זאת התענג על כל ביס ושמח שהוא לא צריך לחלוק. הקינוח הותיר אותנו עם טעם של עוד - המלצר הניח במרכז השולחן כדור שוקולד קרנצ'י שבתוכו נח בשלווה מוס שוקולד דחוס מושלם.  המלצר שפך ממש לפינינו גנאש שוקולד חם על הכדור השוקולד, שנמס לתוך עצמו באופן שעורר את כל החושים והתאווה האפשרית. המרקמים של כל שכבות השוקולד השלבו באופן הרמוני מושלם, מוס השוקולד שהתמוסס בפה פשוט חגג עם קרנצ'יות של מעטפת השוקולד הנהדרת, והכל לצד גלידת וניל קרה וגנאש שוקולד חם. גן עדן.

עבור שתי מנות ראשונות, שתי עיקריות וקינוח בתוספת 2 צי'צה מורדה (משקה תירס סגול) תשלמו 360 ש"ח. כאמור לימה אומנם יקרה יותר אבל האוכל נפלא ומדובר במסעדה משובחת, אוירה נעימה, מלצרים מנומסים ואוכל גן עדן.

אתר אינטרנט:http://www.astridygaston.com

כתובת: cantuaias 175 Lima

קסם אורבני: ניו יורק, ניו יורק

הגענו לניו יורק אחרי שבועיים של טרקים בפרו והמטרה היתה ברורה: למצות את הפן הקולינארי של העיר עד תום בחמישה ימים שעמדו לרשותנו הפעם. הכנה מראש שכללה שיטוט בבלוגים של מקומיים, ומיילים למכרים של מכרים, ומצאתי את עצמי מצויידת במצלמה וברשימה מושלמת של מסעדות לדגום.  כמעט כמו מבצע צבאי, תוכננו הימים בקפידה על מנת להספיק ולטעום כמה שיותר, בכמה שיותר מקומות. העיר הזו, רבות כבר נאמר עליה, ובשבילי היא פרדוקס מושלם. מחד, היא מסמלת את תרבות הצריכה, אפופה בעוצמה מרהיבה וכוח, שירגיש כל מי שיעמוד בליבה של טיים סקוור בשעת צהרים עמוסה, כשתחתיו רוקדת האדמה נוכח רכבת סאבווי שחולפת הרף ומרעידה גם את הלב. בכל פעם אני נתקפת במאניית קניות לא הגיונית ורוכשת מוצרים ובגדים שבמלון נראים כמו רכישה לא ממש מוצלחת. ומאידך, באופן פרדוקסלי איכשהו ניו יורק גורמת לי הרגשה רגועה משהו, למרות העוצמה האדירה והגודל, יש בה אינטימיות מסויימת ואין את הניכור שהרגשתי במגה ערים במזרח (סטייל שנגחאי, בייג'ין וטוקיו).  השיק נוטף מהרחובות באופן שגורם לי צמרמורת נעימה. אני נהנית לשוטט בצ'לסי, בסוהו או נוליטה, ובביקור הזה גיליתי גם את ויליאמסברג בברוקלין. תענוג לאכול עוגות גבינה במאפיות בוטיק ולבחון את החנויות המדהימות של מעצבים ניו יורקים צעירים בין הרחובות המקסימים של הויליג'. תענוג. פשוט תענוג. זה הקסם האמיתי של ניו יורק...

וחזרה למסע הקולינארי. יש משהו שחשוב לדעת עלינו. אנחנו אוהבים לאכול. מאוד. אז כאמור, נסעתי מצויידת היטב ברשימת מסעדות פופולריות, רשימה שהתגמשה תוך כדי טיול, בעקבות עצות  "חמות" של יודעי דבר, וכמובן, שמצאנו "פנינים" תוך כדי שיטוטים. הרשימה שלהלן לא תמצה אפילו לא חלק קטן ממה שיש לעיר להציע, אבל כדאי להכיר..

Ippudo- ראמן בר מטורף בגריניץ ויליג

בר ראמן מגניב ובועט. לא ניתן להזמין מקום, אלא יש להגיע להמתין כ-45 דקות (מומלץ להגיע לא בשעות עומס, שכן אז ההמתנה ארוכה יותר). אנחנו הגענו בשעה 17:00 (אז המקום נפתח לארוחת ערב ביום ראשון, באמצע שבוע השעות שונות). המתנה בת 45 בבר מדליק (אותה ניתן להעביר עם דרינק ביד), מסתיימת כשהמארחת יפנית - אמריקאית צועקת את שמך בקול גדול, ומשתלמת לגמרי אחרי שנכנסים פנימה. אכלנו את אחד ממרקי הראמן הכי טעימים שאכלנו (כן ! זה התעלה אפילו על חלק ממרקי הראמן שאכלתי ביפן). בנוסף, כדאי ומומלץ לטעום לחמניות מאודות במילוי עוף ברוטב מעולה, הן רכות, נימוחות וטעימות  וגרמו לי הרבה שימחה. 10-12 דולר למנת ראמן, 10-12 דולר לזוג לחמניות מאודות טעימות.  אוכל טוב שירות אדיב, תענוג במחירים סבירים בהחלט, ושיק ניו יורקי בטירוף.

כתובת:  ברחוב 10 פינת השדרה הרביעית במנהטן
http://www.ippudony.com/

 Sea- תאילנדית מעולה בשכונת ויליאמסברג ברוקלין

המסעדה ממוקמת בשכונת ויליאמסברג הגרובית והתוססת בברוקלין. שיטוט נעים בין בוטיקים מגניבים, מוביל למסעדה המצויינת הזו. אין אפשרות להזמין מקום צריך פשוט להגיע ולהמתין. אנחנו הגענו בשעת צהרים, לא עמוסה בכלל וההמתנה פסחה עלינו. מלצרים נחמדים, עיצוב מתכתי והמון מקומיים שאוכלים צהרים לבד או בקבוצה. הזמנו שתי מנות ראשונות נהדרות וחלקנו פאד תאי מושלם לעיקרית. בין לבין התענגנו על קוקטיילים טובים (מרטיני לי'צי ומוחיטו)  שהפכו את הצהרים לחגיגה. למנות ראשונות הזמנו צלחת ענקית של  כיסונים במילויים שונים (צמחוניים, פירות ים ועוף). מנה גדולה ומושלמת. מנה ראשונה נוספת היתה ספרינג רול מצויינים במילוי ירקות ופירות ים. כאמור כל התענוג לא השאיר מקום לקינוח, ומעיון בתפריט הקינוחים נראה שמדובר בקינוחים ענקיים ועתירי שומנים, לא בטוח שהפסדנו. כ- 60 דולר לשתי מנות ראשונות, עיקרית אחת, שני קוקטיילים טעימים ושירות מנומס חייכני ואדיב. שווה קפיצה לארוחת צהרים פלוס קניות או לארוחת ערב ודרינק באיזה פאב לוהט. 

למסעדה סניף נוסף בשוק הבשר של צ'לסי, אבל יודעי דבר יודעים שויליאמסברג - אין , שוק הבשר- אאוט...

כתובת: N 6th St 114 ברוקלין (יש סניף גם בשוק הבשר בצ'לסי)

http://www.seathainyc.com

Momofuku נודלס בר הורס 

נודלס בר אסיאתי מצויין. גם כאן כמיטב המסורת לא ניתן להזמין מקום ויש להגיע ולהמתין. הגענו לארוחת ערב והמתנו כחצי שעה. דיוויד צאנג מכין מרק ראמן מצויין, ולחמניות מאודות ונימוחות ששווה להרוג בשבילן (במילוי שרימפס או פטריות) פשוט גן עדן. 9-11 דולר לזוג לחמניות מאודות, 12-15 דולר למרק ראמן. יש בנוסף מגוון מנות אסייתיות שמוגשות מידי יום, כולל נודלס וסלטים שונים. מגיעים, מתיישבים אוכלים ראמן ולחמניות מאודות לצד סאקה טוב ושמחים. שווה לקפוץ בניו יורק בשבילה...

כתובת: בין רחוב 10 ל-11 בשדרה הראשונה  באיסט ויליג מנהטן
http://www.momofuku.com/new-york-city

  Nah- מסעדה ויאטנמית אותנטית בצייינה טאון 

מסעדה ויאטנמית אותנטית לחלוטין עם מלצרים אסייתים חסרי סבלנות, ומפיונים דביקים. אבל אם חפצה נפשכם במרק פה אמיתי ומסורתי זה המקום ללא כל ספק. תתיישבו ומיד יוגש לכם קנקן תה, השולחן יתמלא במהרה בצלחות קטנות עם המון תוספות שמוגשות באופן מסורתי עם מרק פה ותקבלו מרק פה צלול וטעים עם נודלס מסורתיים. אנחנו הזמנו גם מנת אגרול במילוי ירקות ושרימפס כמנה ראשונה שהיתה מצויינת.  15 דולר למנת אגרולים (גדולה) ו-2 צלחות מרק פה. ארוחת צהרים מושלמת במחיר אטרקטיבי.

כתובת: רחוב  Baxter 87 בציינה טאון מנהטן (בין רחוב  Btwn Bayard & Walker St)

Alta- טאפס בר מעולה בגריניץ ויליג

טאפס בר הורס, מדליק ושיקי. חובה להזמין מקום, הבר על שתי קומותיו עמוס בטירוף כבר משעה 21:00. המון מנות טאפס מעניינות . 120 דולר ל-5 מנות קטנות, מנת קינוח ו-2 סנגריות שיקפיצו אתכם השמיימה.

אכלנו חציל בסגנון יפני טעים, פיצה קטנה עם קרם פורצ'יני, שרימפס בצ'ילי, מאפה במילוי תרד וגבינה, סלט סלקים וגבינה נהדרת, ועוגת שוקולד מושלמת לקינוח. המקום לא זול והמנות קטנות, כך שאם אתם מגיעים רעבים זה לא המקום. אם מתחשק לכם ערב בבר מגניב נוטף שיק ניו יורקי אמיתי, ללגום סנגרייה ולנשנש קצת טאפס (ביוקר). זה המקום.

כתובת: בין שדרה 5 ל-6 ברחוב 10 בגריניץ ויליג מנהטן

Casa mono - טאפס בר של מאריו בטלי.

הטאפס בר הזה קטנטן ונעים. מספר מצומצם של שולחנות עץ, בר קטן, מעט מלצרים (חלקם איטלקיים עצבניים כמיטב המסורת) אוכל משובח, מוזיקה נעימה ויין טוב. קלאסי. חובה להזמין מקום כי המסעדה מאוד קטנה ועמוסה. אוכל מרגש, מענג ומעניין. אכלנו ארבע מנות שכולן היו טעימות, איכותיות וקטנות. מנת קרוקטים של גבינת עיזים ודלעת -שהיו פריכים ונימוחים- היתה פשוט מצויינת. מנה נוספת של סלט אנדיב עם גבינת מנצ'גו היתה טעימה אבל לא מיוחדת ולא מרגשת. בנוסף אכלנו מנת שלו על צימוקים שהיה עשוי בדיוק מושלם וערב לחכינו מאוד, ומנה נוספת של מאפה עם רוטב עגבניות ואפונה שעליו הונח בעדינות נתח לובסטר, המנה היתה טעימה, ואף על פי שהוגשה קרה, היא היתה מצויינת. לסיכום אוכל איכותי וטעים, אולם יש לקחת בחשבון שהמנות קטנות והמחירים גדולים. עבור 4 מנות ו-2 כוסות יין אדום שילמנו 77 דולר כולל מס בשעת צהריים.  המסעדה ממוקמת ליד יוניון סקוור ולכן מומלץ להגיע בימים שהשוק פועל (ב,ד, ו' ושבת) על מנת להשלים את החוויה הקולינארית. את הקינוח לא אכלנו בקאסה מונו אלא במתחם EATALY של מריו מטלי שממוקם במרחק כמה רחובות,  שהוא תענוג בפני עצמו.

כתובת: פינת רחוב 17 ורחוב IRVING PLACE במנהטן

http://www.mariobatali.com/restaurants.cfm

Eataly - מתחם אוכל ענק של מריו באטלי הכולל המון מסעדות וחומרי גלם, כלי בית

המתחם הזה של מריו בטלי פשוט עצום. יש בו המון מסעדות שכל אחת מגישה אוכל בסגנון אחר, בשרים, גבינות, פיצות, ביסטרו ועוד, יש גם דוכני קפה משובח, קינוחים מגרים (לא כל מבחר שווה כמו שהוא נראה) וגלידה טעימה. מפוזרים בחן המון דוכנים שכל אחת מתמחה במזון מסוג אחר, פירות ים, פסטות טריות, גבינות, נקניקים, מחלקות של כלי בית, ומוצרי מזון יבש כמו פסטות , רטבים, שמן זית, תבלינים משובחים, מחית כמהין יקרה מפז, קוויאר ועוד, ישנן אפילו אריזות פיקניק של גבינות, לחם וירקות לקנות ולנשנש איפה שמתחשק.. שווה ביקור, ומנוחה קצרה של קפה וקינוח. תענוג. אנחנו חזרנו עם מכונה רטרו לטחינת קפה מהממת שסחבתי כל הדרך הביתה...

כתובת: פינת השדרה 6 ורחוב 23 מנהטן
http://www.mariobatali.com/restaurants.cfm

Earl sandvich

דוכן סנדוויצים בקרבת טיים סקוור. נהדר לצאת מביקור במומה ולהרגיע את הבטן עם סנדוויץ סלט או מרק הום מייד. אכלנו שם את מרק העגבניות בין היותר טעימים שאכלתי אי פעם, ב-2.99 דולר לקערת מרק עם קרוטונים ביתיים שממש אבל ממש תרצו להזמין פעמיים!!

כתובת: בין שדרה 5 ל-6 ברחוב 52 מנהטן

Balthazar

ברסרי צרפתי עם כל הגינונים. מומלץ להזמין מקום. המסעדה ממוקמת בסוהו כך שביקור באיזור מומלץ בחום, ומגישה ארוחות בוקר, צהרים וערב וברנצ'ים בסופי שבוע. צמוד למסעדה ישנה מאפייה קטנה שמגישה מאפים וקפה לניו יורקרים ממהרים בבוקר. הגענו ב-7 בבוקר  (היינו בהמתנה לטיסת קונקשיין) וכבר היה תור מחוץ למאפייה, בחור צעיר עם חליפת עסקים, בחורה צעירה לבושה בנונשלנטיות ומביטה בשעון כל שנייה, זוג תיירים מבוגרים נוספים שממתינים לפתיחת המסעדה, ועוד צעיר שעובר ליד עם מזרון יוגה ביד. בוקר רגיל בסוהו. איזו שלווה.  שתינו קפה מצויין, ואכלנו 2 ארוחות בוקר נהדרות. עומר אכל בייצי בנדיקט מושלמות ואני אכלתי מאפה מבצק עלים מושלם שאליו שודכו באלגנטיות רוטב פטריות ואספרגוס וביצה עלומה מושלמת. לא יאמן כמה זה היה טעים. אנקדוטה- הברסרי של הזוג ברודי באבן גבירול הוא העתק כמעט מושלם של המקום, העיצוב, המנות, ואפילו התפריט והאווירה.

כתובת: רחוב SPRING (מס' 80) פינת CROSBY בסוהו מנהטן

http://balthazarny.com/

Maze- גורדון רמזי

הזמנו מקום לגורדון רמזי לעסקית צהרים. ארוחה בת 3 מנות ב-29 דולר לסועד ואפשרות לשדרג לסטייק ב-10 דולר נוספים. ללא ספק דיל משתלם. המקומות שוריינו חודשים מראש, אבל ברגע האחרון רצינו להזיז את השעה ולא היתה בעיה. הגענו כאמור לארוחת צהרים שמוגשת בין 13:00 ל-15:30. המסעדה ממוקמת במלון LONDON קרוב לטיים סקוור, כך שמבחינת לוקיישן זה לא ה-מקום למי שמחפש אוכל טוב (טיים סקוור נהדרת לצילומים או למחזות זמר אבל היא לגמרי לוקיישן למסעדות תיירים קטשיות שמגישות אוכל זוועה במחירים מופקעים). המסעדה בעיצוב מלוקק משהו,  וכשהגענו, היו סביבנו מספר שולחנות של תיירים שאכלו בנחת צהרים, המסעדה ממש לא היתה עמוסה. כל אחד מאיתנו אכל 3 מנות (ראשונה, עיקרית וקינוח) ושתינו כוס יין שמוגש ב-12 דולר לצד העיסקית. כאמור, דיל משתלם ביותר שמאפשר לאכול אצל גורדון רמזי ולראות הכצעקתה...

ותכלס:

מנה ראשונה של שקדי עגל עם סלקים לצד מיונז ברוטב בלסמי מתקתק היתה מצויינת. פשוט להיט. מנה ראשונה נוספת של סלט ירוק היתה טעימה אבל לא מעניינת במיוחד. שתי עיקריות היו פשוטות ועשויות בקפידה, סטייק אנטריקוט לצד קוביות פולנטה נהדרות, וחזה עוף ביין אדום. כאמור לא אוכל מיוחד או מרשים אבל עשוי בקפידה וטעים. מנה אחרונה של קינוחי שוקולד היתה מצויינת ונהנינו לסגור איתה את החגיגה.

לסיכום: דיל משתלם לארוחה מלאה ועשויה טוב, עם שירות מוקפד, אבל למי שמחפש ריגושים ומסעדות שיקיות עם אווירה גרובית זה לא המקום, אם חפצה נפשכם באוכל טוב ומוקפד במחיר לא מופקע, תזמינו מקום לעסקית צהרים בMAZE. 

כתובת: בין שדרה 5 ל-6 & 10 St ברחוב 54 מנהטן במלון LONDON
http://www.gordonramsay.com/mazeatthelondonnyc/

One Girl Cookies

בית קפה מקסים בשכונת Dumbo בברוקלין, שמגיש עוגיות נהדרות, עוגות, גרנולה וארוחות בוקר. מומלץ בחום לחצות בנחת את גשר ברוקלין בטיול בוקר נפלא, ולרדת ישירות לקפה ועוגיות טעימות ב-One Girl Cookies...
Main St (corner of Water) Brooklyn
http://www.onegirlcookies.com/

Little Cupcake Bakeshop

מאפייה נהדרת בנוליטה. אכלנו עוגת גבינה ואוראו אלוהית. תענוג צרוף אחרי שיטוט ברחובות הרגועים של סוהו נוהו ונוליטה וכאתנחתא מהקניות בבוטיקים יחודיים של מעצבים ניו יורקיים.

http://www.littlecupcakebakeshop.com/

9102 Third AvenueBrooklyn, New York 11209tel. 718.680.4465

שוק איכרים ביוניון סקוור 

שוק איכרים נהדר שמוכרים בו תוצרת משובחת של חקלאים מהאיזור. ביצים, גרנולה, רוטב פסטה, לחמים, מיצים ופירות וירקות צבעוניים ויפים. תענוג להגיע, לטעום לצלם ולקנות קצת לדרך. אפשר בכייף לקנות קצת ירקות גבינות ומיצים ולעצור לנשנש על הספסלים בכיכר.

 ימים ב', ד, שישי ושבת בכיכר יוניון.

שוק צ'לסי

שוק מקורה מקסים ובו דוכנים וחנויות נהדרות, קאפקייקס מושלמות וצבעוניות, חנויות לשוקולד, שמן זית, ציוד לבישול ואפייה ואפילו חנויות בגדים מדליקות (מכניסה מרחוב 10 ישנה חנות בשם אנתרופולוג'י ששווה לגמרי ביקור, ובקצה השני של השוק ישנו מתחם של מעצבים צעירים ויד שנייה- לא לפספס!

גולת הכותרת היא לגמרי חנות הדגים ופירות הים הנהדרת שממוקמת במרכז השוק ומגישה ביסק סרטנים פשוט מושלם בטעמים וגדלים שונים. הגשה עצמית בכוסות נייר עם שקית קרוטונים שמקבלים בקופה, הכי לעמוד בחוץ ולנשנש בין גיהוץ לגיהוץ של כרטיס האשראי...

רחוב 10 שדרה 10 בצ'לסי- ביסק סרטנים הורס

Daen and Deluca

רשת של מרכולי גורמה הפזורה בכל רחבי העיר תענוג לקנות פירות, ממרחים לחמים ואפילו ממרחי כמהין, לקחת קפה טייקאווי ומאפים ועוגות מרשימות.

http://www.deandeluca.com/