‏הצגת רשומות עם תוויות דרום אמריקאי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות דרום אמריקאי. הצג את כל הרשומות

יום שני, 23 ביולי 2012

געגועים לדרום אמריקה: פאי פולנטת תירס ובשר, אמפנדס במילוי בשר וסלט עגבניות וטקילה

לפעמים גם כשאני חוזרת הביתה (ואין כמו בבית) אני עדיין רוצה להרגיש קצת בחופשה, לחוש את האוירה, ולהיזכר בתחושות שאפפו אותי בביקור במקום. כך, כשמתחשק לי להרגיש עוד קצת בדרום אמריקה, אני מכינה מטעמים אופיינים למקום. זה מחזיר אותי לאותה הרגשת חופש נפלאה שממלאת לי את הלב בשמחה ומשחררת לי משהו בגוף. המוח זוכר דרך הטעמים בפה ודרך הרגשות שצפים ומשהו קורה בגוף, נעימות של חופש, של טיול. אהבה לחיים.
כייף להכין אמפנדס, לתבל עם טקילה סלט עגבניות ולהכין פשיטת תירס ובשר  נפלאה שמהווה ארוחת צהרים  או ערב  נ ה ד ר ת. 
את הפשטידה הזו הכנתי בהשראת פשטידת תירס ובשר שאכלתי ב-Chich  מסעדה נהדרת בקוסקו של שף גסטון. אומנם היא לא יצאה בדיוק אותו דבר אבל, היא יצאה טעימה מאוד ונהניתי לאכול אותה בעבודה בצהרים ולהרגיש שוב קצת קסם דרום אמריקאי. בלב תל אביב באמצע היום בבית אמריקה במשרד בין הקלסרים...

פשטידת פולנטת תירס ובשר

מצרכים ל-8-6 מנות
תבנית עגולה של עוגה בקוטר 24 ס"מ או תבנית מלבנית 15X20 ס"מ
לפולנטה
כוס וחצי קמח תירס (לא אינסטנט)
2 כפות שמן זית
כפית מלח
ליטר ציר עוף
למלית בשר
400 גרם בשר בקר טחון
בצל גדול
500 גרם עגבניות מרוסקות מקופסת שימורים
מלח, פלפל שחור גרוס
פפריקה אדומה
צ'ילי יבש גרוס
רבע כוס פטרוזיליה קצוצה
2 שיני שום קצוצות
2 כפות שמן זית


אופן הכנה
  • מכינים פולנטה: מכניסים לסיר קמח תירס. מוסיפים מלח. מדליקים אש גבוהה ומוסיפים שמן זית. ומתחילים להוסיף ציר עוף בזרם דק ומערבבים בכף עץ עד שמתקבלת מן דייסה אחידה. לאחר הרתיחה מנמיכים את האש ומבשלים כחצי שעה תוך ערבוב מידי פעם. לא לעזוב את המטבח אך ניתן בינתיים להכין את המלית.
  • מכינים את מלית הבשר: מחממים שמן זית במחבת גדול. מוסיפים בצל ומטגנים עד הזהבה. מוסיפים שום ומערבבים. מוסיפים בשר ומערבבים היטב. מפוררים היטב בכף עץ תוך כדי ערבוב עד שמתקבלים פירורי בשר טחון שמשנים את צבעם. מתבלים במלח, פלפל, פפריקה וצ'ילי ומנמיכים את האש. מוסיפים פטרוזיליה ומערבבים. מבשלים על אש נמוכה כ-20-30 דקות כשהמחבת מכוסה למחצה ומערבבים מדי פעם.
  • מרכיבים את הפשטידה: משטחים בתבנית חצי מכמות הפולנטה. מעליה שופכים את מלית הבשר. מכסים ביתרת הפולנטה.
  • מכניסים לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות למשך כחצי  שעה עד שהפולנטה מתייצבת ומתחילה להזהיב.
  • מגישים חם.
  • אפשר לשמור במקרר למשך 3 ימים או להקפיא למשך כשבועיים. פשוט מוציאים לפני ההגשה ומחממים בתנור בחום של 180 מעלות.

אמפנדס במילוי בשר

מצרכים לכ- 16 יחידות אמפנדס בינוניים
לבצק
2 כוסות קמח רגיל מנופה
180 מ"ל מים (חצי כוס פחות 2 כפות)
80 גרם חמאה מומסת (או 80 מ"ל שמן = שליש כוס שמן, כ-5 כפות)

למלית
רבע כמות מהמלית בשר שלמעלה. 

ביצה להברשה (לא חובה).

אופן הכנה:

  • מכניסים את חומרי הבצק לקערה ולשים עד לקבלת בצק אחיד.
  • מרדדים את הבצק לקוטר של כ-3 מ"מ. חותכים לעיגולים בעזרת חותכן 10 ס"מ או כוס.
  • מניחים במרכז כל עיגול כפית מהמלית. סוגרים לחצי עיגול ומהדקים בידיים מקפלים את הקצה כמו מעטפה ליצירת מראה מעוצב. אפשר בעזרת שיני מזלג ללחוץ על קצה ה"מעטפה" ליצירת מראה מעוצב.
  • מניחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה. מברישים בביצה (לא חובה).
  • אופים בחום של 180 מעלות כ-20 דקות.
  • מגישים חם.
  • גם את האמפנדס אפשר לשמור במקרר 3 ימים או כשבועיים בהקפאה. מוציאים לפני האכילה, מחממים במיקרו או בתנור.

סלט עגבניות וטקילה

מצרכים לכ- 4-2 מנות 
2 עגבניות
חצי צרור כוסברה קצוצה (או פטרוזיליה למי שלא אוהב כוסברה)
מיץ מחצי לימון
מלח, פלפל שחור גרוס
צ'ילי גרוס
2 שיני שום קצוצות
4 כפות טקילה איכותית

אופן הכנה:

  • קוצצים את העגבניות.
  • מערבבים בקערה עגבניות, כוסברה קצוצה, שום קצוץ ותבלינים, מוסיפים לימון וטקילה ומערבבים.
  • מגישים לצד אמפנדס ופשטידת תירס ובשר וחולמים על דרום אמריקה. 

יום שישי, 8 ביוני 2012

שבויה בקסמה של פרו חלק ב': המלצות

פרו מסמלת עבורי יותר מכל תרבות פיוז'ן בשיא הדרה. תרבויות אינדיאניות עתיקות יומין, בני הלימה, תרבות פוקרה, קרבנות אדם וטקסים של שאמנים אינדיאנים שהתקיימו לפני 3,000 שנה מתערבבים בתרבות בני האינקה המפוארת ששלטה ביד רמה כמעט בכל דרום אמריקה. עקבות מובהקים של הכיבוש הספרדי שהטביע חותמו בתרבות האינדיאנית בכל התחומים. כך, שפת הקצ'ואה של בני האינקה שעודנה מדוברת באיזור קוסקו, יחד עם שפת האיימרה של בני האורוס המדוברת על גבול בוליביה, מדוברות לצד הספרדית ששולטת בכל רחבי המדינה, אינדיאניים שדתם הומרה לנצרות, והם קיבלו על עצמם את עול הכנסייה הקאתולית וזנחו את אמונותיהם הפאגניות של אבות אבותיהם. 
הפיוז'ן התרבותי ניכר גם בארכיטקטורה המיוחדת שנראית בכל רחבי המדינה. כפרים מוזנחים, בתים שבנויים מבוץ לעיתים ללא חשמל או מים זורמים אולם במרכזו של הכפר לעולם תעמוד איתנה כנסייה במרכזה של ה"פלאזה דה אראמס" הכיכר המרכזית. הכובשים הספרים דאגו לבנות כיכר מטופחת וכנסייה מזמינה על מנת לגרום לילידים להתרכז יחדיו ללימוד משותף שהוביל אותם בעל כורחם להמיר את דתם. הכיבוש הספרדי ניכר גם בלבוש המסורתי, כאשר לצד הססגוניות והצבעוניות של האינדיאניים ניתן להבחין בחצאיות מתנפנפות, פונצ'ואים וכובעים קטנים סממנים שנלקחו מהתרבות הספרדית. באי טקילה למשל, מכסות הנשים והילדות את ראשן במטפחות שחורות שנראות בדיוק כמו כיסוי הראש המסורתי של הנזירות הנוצריות.
כמו הארכיטקטורה והנוף האנושי, כך גם הגאוגרפיה והאקלים מתאפיינים בפיוז'ן לא יאומן, כאילו דרך פלא התאימה ההיסטוריה את עצמה לטבע. לצד רצועת חוף חמה ולחה, ניצבים הרי האנדיים האיתנים שחוצים את המדינה ויוצרים אזור אקלימי שונה בתכלית, ולצידו שטחי ג'ונגלים עצומים שמאופיינים באקלים טרופי. איזו מדינה מקסימה! כל כך הרבה גירויים ויזואליים רגשיים ומחשבתיים!
בשוק של פיסאק בעמק הקדוש באיזור קוסקו
פרואנית סורגת בעמק הקדוש בדרך לפיסאק ופרואנים בשוק של פיסאק
בשוק של רוקצ'אי בדרך מקוסקו לפונו
ומעל כל העושר התרבותי, הדתי, הלשוני והארכיטקטורי כמובן שהפיוז'ן מתגלה במלוא הדרו במטבח הפרואני המדהים. לא האמנתי עד כמה האוכל יערב לחיכי. מטבח שופע ירקות ופירות מושפע מכל כך הרבה מטבחים : האסייתי, האיטלקי, הספרדי והצרפתי. האוכל עשיר, מגוון, טעים ומפתיע, החל ממיץ תירס סגול, כלה בטאמלס (עוגות מקמח תירס שמוגשות מלוחות או מתוקות), לחמים רכים ונימוחים מקמח תפוחי אדמה או קמח תירס, בשר אלפקות, וקינואה שמוגשת בכל צורה אפשרית (ממרק, ריזוטו ועד לקינוחים מתוקים), פלפלים ממולאים בבשר מוגשים עם גבינת אנדים מסורתית ועוד מגוון של מאכלים עשירים בתפוחי אדמה וגבינות נהדרות בייצור מקומי.
כאמור, ההפתעה של הטיול היתה המטבח הפרואני העמוס במאכלים טעימים, ובמסעדות נפלאות שמגישות אוכל משובח ואיכותי. ריכזתי כמה מן המסעדות הבולטות שאכלנו בהן שהן ממש פניני טעם שפזורות ברחבי המדינה. למי שמזדמן לו טיול בפרו ורוצה לאכול אוכל טוב במחירים טובים לא פחות (ברוב המקרים) כדאי לבדוק את המסעדות השוות הללו.


מסעדת CHICHA של שף גסטון אקוריו בקוסקו אוכל פרואני מודרני בסטייל
השף סלב גסטון אקוריו הוא ללא ספק לא רק השף הכי מפורסם בפרו, הוא גם הכי מוכשר. אוכל פרואני מודרני שכולל גרסאות מיוחדות ומולקולריות לאוכל פרואני מסורתי שגרם לנו לרצות להשאר שם עוד המון זמן רק כדי לדגום את כל מסעדותיו. בקוסקו אכלנו פעמיים ב- CHICHA המסעדה הכי טובה בקוסקו ללא היסוס. השירות מקצועי ומוקפד, התפריטים באנגלית, המלצרים אדיבים ובקיאים במנות ומרכיביהן, והאוכל משובח במיוחד. תציבו את המסעדה הזו במנהטן וניתן לגבות שם כפל מחיר בלי בעיה. התחלנו את הארוחה עם לחם הבית המוגש לשולחן בליווי ממרחים. אף על פי שזה רק לחם לא תוכלו לעמוד בפניו. לחם שעשוי מקמח תפוחי אדמה שמתמוסס בפה ממש, וטבילתו בממרח פלפלים צהובים גרמה לי לחייך עם כל ביס. פשוט נהדר. למנות ראשונות אכלנו  Humitas Chicha שהם למעשה זוג טמלאס מושלמים. מדובר במנה פרואנית מסורתית של עוגות תירס (אחת מלוחה ופיקנטית בצבע ירוק ואחת מתוקה יותר בצבע צהוב) שמכינים באידוי בתוך עלי בננה. הגרסה של גסטון היתה הכי מוצלחת שטעמנו בכל רחבי פרו ונהנינו מכל ביס. הטאמלס מזכירים פולנטה מוצקה אבל מרקמם רך נימוח ומתמוסס בפה. הטאמלס הוגשו עם רוטב איולי מעט פיקנטי שנעם לנו מאוד. מנה ראשונה נוספת היתה מרק מינסטרונה טעים עם טוויסט מקומי, שכן המרק היה מלא בירקות שגדלים בהרי האנדים (תירס, תפוחי אדמה ועוד, צבעו היה ירוק ונעדרו ממנו העגבניות שמוגשות באופן מסורתי במרק). המנה משקפת ביתר שאת את הפיוז'ן המושלם של המדינה, ואת ההשפעות האיטלקיות על המטבח הפרואני בהיותה מנה איטלקית קלאסית שמוגשת במסעדה שמגישה אוכל פרואני מודרני עם טוויסט מקומי. המרק היה מעט פיקנטי, והכיל גרגרי תירס לבן גדולים שהתפצפצו בפה וגרמו לשימחה רבה. למנות עיקריות הזמנו  Rocoto Relleno שהיא מנה מסורתית שמוגשת בכל רחבי פרו. מדובר בפלפלים קטנים ממולאים בבשר וגבינת אנדים (סוג של גבינה חצי קשה שמכינים באיזור) מונחים על מצע של תפוחי אדמה ובשר. הבשר היה עשוי מצויין, רך וטעים והשתלב נהדר עם הפלפלים הקטנים המתוקים ועם הגבינה שנמסה בפה. בנוסף הזמנו מנה שנקראת Pastel De Choclo למעשה מדובר בפאי תירס ממולא בבשר טחון אפוי בתנור לבנים. זו היתה אחת ההצלחות הנפלאות של הארוחה. המנה היתה עשויה משכבות נהדרות של פולנטה מוצקה אך רכה, מעליה שכבה של בשר טחון מבושל היטב בעגבניות ומעליו שכבה נוספת של פולנטה. הפאי היה עשוי מצויין, רך בפנים וקריספי מבחוץ והבשר היה עדין עשוי מצויין וטעים, שלאחר בישול ארוך (ככל הנראה) הטעמים והתיבול התמזגו והוטמעו בו בשלמות.  למעשה זו מנה ראשונה אבל אנחנו הזמנו אותה כמנה עיקרית ולאחר 4 מנות שחלקנו לא יכולנו להכניס עוד פירור. בסוף זלילה כל כך גדולה לא נשאר לנו מקום הפעם לקינוח אולם החשבון הגיע בליווי מרמלדה של תירס סגול ועוגיות אלפחורס טעימות שאכלנו בכל זאת.
לאחר ההצלחה המסחררת בביקור הראשון במסעדה, היינו חייבים לחזור ולנסות עוד ממטעמיו המקומיים של שף גסטון. בפעם השנייה שחזרנו, הארוחה היתה מוצלחת לא פחות. שתינו מיץ תירס סגול שנקרא "ציצ'ה מורדה" מתוק טעים ומרווה, שמוגש באופן מסורתי בכל רחבי פרו. למנה ראשונה חלקנו מרק בצל מושלם שהוגש בכלי חרס ועליו קרוטון מבצק קרנצ'י וגבינת פרמז'ן מצויינת (שמשקף את השפעות המטבח הצרפתי). למנה עיקרית חלקנו עוף ברוטב אדג'י שהיא מנה מסורתית קלאסית במטבח הפרואני (רוטב אדגי' הוא רוטב גבינה ופלפלים צהובים) שהוגש על אורז לבן. העוף היה רך וטעים, והשילוב שלו עם רוטב אדג'י היה מעניין, מפתיע וטעים מאוד. היינו שמחים שבעים ורגועים ואפילו נשאר הפעם מקום לקינוח של פונדנט שוקולד. מרקמו היה מעט מוזר ואכלנו טובים יותר, כך שאני ממליצה להסתפק במנות הפרואניות המסורתיות או להזמין קינוח אחר. 
המנות במסעדה אינן גדולות מאוד אבל משביעות בהחלט ולכן אם אתם לא רעבים מאוד מנה ראשונה אחת וושתי מנות עיקריות עשויות בהחלט להשביע. הבעיה היא שפשוט תרצו לטעום מהכל.
עבור שתי מנות ראשונות ושתי עיקריות קוקטייל ושתייה קלה תשלמו כ-181 ש"ח ועבור 4 צ'יצ'ה מורדה, מנה ראשונה אחת, עיקרית אחת וקינוח תשלמו 158 ש"ח .
המחיר נחשב יקר יחסית לאזור קוסקו שם ניתן לאכול גם ב-50 ש"ח  במסעדות מקומיות, אולם מדובר במסעדת שף מדהימה, מפנקת ואיכותית בה תטעמו אוכל פרואני משובח במחיר שלא הייתם מהססים לשלם בכל מקום אחר.

כתובת:   Plaza Regocijo 261, 2do. nivel Cuzco Peru
אתר אינטרנט:http://www.chicha.com.pe

מסעדת INCANTO בפלזה דה ארמס בקוסקו 



למסעדה הגענו בעקבות המלצה של מקומיים. עיצוב מודרני, מלצרים אדיבים ושירות מוקפד הוביל למסעדה נעימה, נקייה ונינוחה שכייף לאכול בה צהרים. מגוון מנות שכולן נשמעות מבטיחות, שילוב של אוכל פרואני לצד מנות איטלקיות מסורתיות כגון ריזוטו ופסטות. אם חשקה נפשכם באוכל מוכר או שנתקפתם רצון עז להרפתקה קולנארית נוסח פרו, אז המקום הזה בשבילכם כי יש בו מגוון מהכל. אכלנו ריזוטו פטריות טעים, וסטייק אלפקה שהוגש עם ריזוטו קינואה, לצד לחמים טובים שהוגשו לשולחן בתחילת הארוחה ונהנינו מאוד. קינחנו עם פאי תפוחים טעים, שהוגש במעין מגדל תפוחים מקורמלים מתוקים (אך לא מידי) על בסיס בצק פריך  וטוב, לצד גלידת וניל נהדרת. ארוחה טעימה ומבטיחה. עבור שתי מנות עיקריות, קינוח וכוס יין תשלמו 181 ש"ח.

כתובת:Santa Catalina Angosta 135, Cusco, Peru






מסעדת EL HUCATAI בעיירה אורובמבה בעמק הקדוש


המסעדה הזו הייתה אחת ההפתעות של הטיול. למעשה, נסענו לטיול בעמק הקדוש עם נהג שלקח אותנו מעיירה לעיירה. בעיירה אורובמבה שם ממוקמת המסעדה - חייבים לעבור בדרך למאצ'ו פיצ'ו.  לכאורה מדובר בכפר נידח, שהבתים בו מוזנחים, חצרות של בתים מלאות בבוץ, באלפקות , בכביסה תלויה, ופרואנים שעובדים בשדות, אפילו  אין כבישים סלולים ועל כן לא ציפיתי למסעדה איכותית ובוודאי שלא מסעדת שף. המסעדה המקורית שאליה פנינו היו מועדות היתה סגורה לרגל אירוע פרטי אך השף (לאחר שהתנצל רבות) הפנה אותנו למקום הזה שהיה כאמור הפתעה לא נורמלית. מי היה מעלה על דעתו מסעדת שף שמגישה מנות מעניינות, שילובים מפתיעים ואוכל משובח באמצע שום מקום?!
אז אכלנו שתי מנות עיקריות נהדרות לצד לחם הבית וממרחים טריים וטובים שהוגשו לנו כמנה ראשונה ולא אכזבו. אכלתי חזה עוף ברוטב עגבניות מיובשות שום צלוי וסילאן לצד תפוחי אדמה בגבינת אנדים וירקות. עומר אכל סטייק אלפקה וריזוטו קינואה לצד ראגו חצילים. המנות היו גדולות, משביעות וטעימות מאוד. 117 ש"ח ל-2 מנות. לא זול יחסית לאזור אבל בהחלט טעים מאוד. המסעדה ממוקמת בבית אבן מקסים וניתן לשבת בגינה בצל ולהינות מאוכל משובח לצד פרפרים ופרחים מסביב. כייף. 
כתובת: Santa Catalina Angosta 135, Cusco, Peru


מסעדת INDIO FELIZ- באגואס קליינטס- לאכול טוב לפני העלייה למאצ'ו פיצ'ו

בסטרו בר בעיירה השלווה אגואס קליינטס שמגיש אוכל פרואני וצרפתי של השף הצרפתי פטריק ווגין. אין מי שמגיע לפרו ולא מבקר במאצ'ו פיצ'ו שהוא עתר העתיקות המפורסם ביותר בכל דרום אמריקה. ועל מנת להגיע למאצו פיצ'ו כנראה שתהיו חייבים לעבור באגואס קליינטס. ואם כבר להגיע אז כדאי גם לאכול טוב לפני ההגעה לאתר במיוחד אם בכוונתכם לטפס על הואינה פיצ'ו או על הסרה מאצ'ו פיצ'ו (ההרים שמקיפים את אתר העתיקות שניתן לטפס עליהם בטיול יום של כמה שעות). מדובר בביסטרו בר צרפתי שמגיש אוכל פרואני עם השפעות צרפתיות (אפילו מייבאים לכאן חלק מהמצרכים במיוחד מצרפת). אכלנו לחם הבית נהדר למנה ראשונה שהוגש עם חמאה רכה, לצד מרק עגבניות נהדר שהיה קרוב לשלמות - מרק קטיפתי, גבינתי ועשיר, בעל מרקם קרמי וטעים מלא בגבינת פרמז'ן מצויינת. למנות עקריות דגמנו פסטה ברוטב עגבניות שהוגשה עם המון תוספות בסגנון "הרכב את המנה בעצמך"- בזיליקום, פרמז'ן, פלפלים קלויים, פטריות פרמז'ן, זיתים ועוד. בנוסף, הזמנו סטייק אלפקה  שהוגש לצד ריזוטו קינואה מתמוסס, עם צי'פס הום מייד, ואנטיפסטי אספרגוס ועגבניות. מנה טעימה שמשקפת שוב את הפיוז'ן המושלם של המדינה. סטייק אלפקה וריזוטו קינואה הם מאכלים פרואניים מסורתיים שהוגשו בביסטרו לצד מרק עגבניות ופסטה נהדרת. המנות היו פשוט ענקיות והצלחתי להשתלט על רבע מהפסטה בלבד. לקינוח הוגש לנו פאי תפוחים ברוטב וניל עם גלידת וניל, אך כבר היינו כל כך עמוסים באוכל שלא הצלחנו לסיים את הכל למרות שהקינוח היה עשוי טוב, הגלידה היתה מתוקה וטובה והתפוחים בושלו לפני הכנסתם לפאי באופן שיצר קרמול נהדר . 
עבור מנה ראשונה, מנה עיקרית ומנה אחרונה במסגרת תפריט MENU בתוספת מנה עיקרית (פסטה) שילמנו 135 ש"ח בלבד. המסעדה מעוצבת בסגנון פרואני, שולחנות עץ כבדים, ריפודים מקושקשים וססגוניים ומלצרים מסבירי פנים. המיקום מצויין במרכז העיירה ושווה ביקור. המקום נקי, טעים לא יקר ומספק חוויה פרואנית ללא גינוני יוקרה.
אתר אינטרנט: www.indiofeliz.com
כתובת: Lloque Yupanqui 4-12 Aguas Calientes Peru






מסעדת HOCCA PUCLAN בלימה


מיקום מושלם ממש בתוך אתר העתיקות של בני הלימה  HOCCA PUCLAN . מדובר באחד מאתרי החובה המעניינים בעיר ולכן מומלץ בחום לשלב ביקור באתר עם ארוחת צהרים במסעדה שנקראית על שם האתר וממוקמת בתוכו. שירות מוקפד, ואוכל נהדר. למנות ראשונות הוגשו לנו לשולחן מאפינס תירס מושלמים שלא יכולתי להפסיק לנשנש, לצד סביצ'ה עשוי טוב שהוגש עם בטטה, פלפל אדום, גרגרי תירס לבן וגרגרי תירס קלויי. מנה ראשונה נוספת שאכלנו היתה מאפי טאמלס- מאפה של תירס דומה לפולנטה אבל הרבה יותר רך ומתמוסס בפה שחובה לטעום במהלך השהות בפרו. למנות עיקריות אכלנו עוף צלוי ברוטב פיסקו סוור (משקה אלכוהולי שמכינים באופן מסורתי בכל רחבי פרו), ותבשיל עוף ברוטב מסורתי, שהיה פשוט נהדר. עוף עשוי טוב ולא יבש, שהשלב בטעמים מעניינים פיקנטיים שלא הכרנו. הגענו למסעדה ביומנו הראשון בעיר וזו היתה ההתנסות הראשונה שלנו עם אוכל פרואני. שמחנו והתלהבנו הן מהחוויה, והן מהטעמים שהיו לנו זרים, חדשים אך מרתקים ומגרים וגרמו לי לצפות בכיליון עיניים להמשך הטיול. מאחר שסביר להניח שתבקרו בלימה למספר ימים מצומצם בתחילתו או בסופו של הביקור, כדאי ומומלץ לדגום את המסעדה כפתיח לטיול או כגראנד פינלה מוצלח. הן המיקום הן השירות והן האוכל הפרואני המסורתי שעשוי מצויין הופכים את הביקור לשווה במיוחד. עבור שתי מנות ראשונות ושתי עיקריות לצד כוס יין תשלמו  250 ש"ח. יקר יותר מאשר ברחבי פרו (כמיטב המסורת של ערי בירה ברחבי העולם שמנצלות את מיקום להעלאת מחירים...).
כתובת: gral borgono cuadra 8, Miraflores Lima

מסעדת  ASRTID Y GASTON של שף גסטון אקוריו בלימה
המסעדה נבחרה לאחת מ-50 המסעדות הטובות ביותר על ידי מדריך הסן פלגרינו כבר שנתיים ברציפות. מסעדה שיקית, אלגנטית ונעימה שמגישה אוכל נהדר כמיטב המסורת של השף גסטון אקוריו. הגענו ביומנו האחרון בפרו ממש כמה שעות לפני הטיסה ורצינו סיום מושלם לטיול נהדר. המקום סיפק את הסחורה ויותר. אכלנו שתי מנות ראשונות, שתי עיקריות וקינוח. למנה ראשונה אחת הזמנו סקלופס, שהוגשו בתוך הצדפות עצמן על מצע של קרח והיו טריים וטובים. המנה הראשונה השנייה היתה מורכבת משלוש מנות קטנות של תירס במרקמים שונים, פולנטה, מוס תירס לבן, וגרגרי תירס לבן ענקיים ומתוקים עם כבדים. שילוב מעניין ומיוחד, במיוחד משחק המרקמים במנה שיוצר חגיגה בפה. למנות עיקריות הזמנו שרקן בסגנון פקין (צלוי קרנצ'י בתיבול סיני) לצד פנקיקים קטנים כמיטב מסורת ברווז פקין, ותבשיל של גזרים סגולים ותפוחי אדמה שונים עם אפונה. שתי המנות היו מעניינות ומיוחדות וכל אחד מאיתנו שמח בשלו . אף על פי שממש רציתי לא הצלחתי לטעום את מנת השרקן (חיה שדומה לעכברוש) לאחר עשרות שרקנים שלמים שראיתי בשווקים הפרואנים. עומר לעומת זאת התענג על כל ביס ושמח שהוא לא צריך לחלוק. הקינוח הותיר אותנו עם טעם של עוד - המלצר הניח במרכז השולחן כדור שוקולד קרנצ'י שבתוכו נח בשלווה מוס שוקולד דחוס מושלם.  המלצר שפך ממש לפינינו גנאש שוקולד חם על הכדור השוקולד, שנמס לתוך עצמו באופן שעורר את כל החושים והתאווה האפשרית. המרקמים של כל שכבות השוקולד השלבו באופן הרמוני מושלם, מוס השוקולד שהתמוסס בפה פשוט חגג עם קרנצ'יות של מעטפת השוקולד הנהדרת, והכל לצד גלידת וניל קרה וגנאש שוקולד חם. גן עדן.
עבור שתי מנות ראשונות, שתי עיקריות וקינוח בתוספת 2 צי'צה מורדה (משקה תירס סגול) תשלמו 360 ש"ח. כאמור לימה אומנם יקרה יותר אבל האוכל נפלא ומדובר במסעדה משובחת, אוירה נעימה, מלצרים מנומסים ואוכל גן עדן.
אתר אינטרנט:http://www.astridygaston.com
כתובת: cantuaias 175 Lima



יום שני, 4 ביוני 2012

שבויה בקסמה של פרו חלק א': סביצ'ה פרואני

קראתי לא מזמן שיר של דליה רביקוביץ ולא יכולתי שלא לחשוב על ההתרגשות, על תחושת החמימות בלב ועל האנדרנלין שאוחזים בי ברגע בו אני רואה לראשונה אנשים ונופים של תרבות רחוקה בארץ רחוקה שהייתי מאוהבת בה זה זמן רב לפני שהגעתי אליה:

שוב הייתי כאחת הילדות הקטנות 
שנוסעות בלילה אחד 

סביב העולם כולו 

ובאות עד ארץ סין 

ועד מדגסקר 

ואלה ששוברות צלחות וספלים 

מרוב אהבה 

כל כך חלמתי להגיע לדרום אמריקה והיא נראתה לי במשך שנים כעולם מסתורי ומרוחק, ובמיוחד פרו, שתרבות  הילידים המסורתית נשתמרה בה באופן הבולט ביותר בדרום היבשת. היופי והמסתורין הדהימו אותי. ססגוניות כל כך מרשימה, מהפנטת, שובת לב. נשים קטנות קומה בכובעים יפהפים ובשמלות צבעוניות מתנפנפות, מטיילות בשלווה ברחובות מרוצפי אבן, על רקע הרים מושלגים, מחזיקות באלפקות או נושאות תינוקות ישנוניים. קילומטרים של טבע עוצר נשימה, יערות גשם, ג'ונגלים, שדות תירס גבוהים לצד כפרים מוזנחים, חומות שבורות למחצה ועליהן גרפיטי בצבעים עזים ואינדיאנית חרושת קמטים הולכת בשדה בתלבושת מסורתית מרשימה כשעל גבה תלוי פונצ'ו צבעוני מקסים עמוס בתוצרת שזה עתה קטפה. ליבי הולם בחוזקה, ונפשי מחייכת נוכח חלקיקי מציאות שכל כך רחוקה ממני עד כדי שאינני מאמינה שאני נוכחת כאן. תמונות אנושיות מרהיבות ביופיין נוגעות לליבי. ואני שמחה. מאושרת שזכיתי לראות את היופי הזה בחלק הכל כך מרוחק של העולם.שווקים מקסימים, שהם תאווה לעיניים. כל החושים מתחדדים לרגע מסויים בו העיניים קולטות את הצבעוניות של שפע הטקסטיל והקרמיקה שעשויה בעבודות יד, והאף מריח את ריחות התבשילים, הבשר והירקות השונים, תפוחי אדמה בצבעים גדלים וצורות, תירס סגול, לבן, צהוב ואינדיאניות שיושבות בנחת בכובעים מסורתיים ימים ארוכים מוכרות את מרכולתן בשוק. הכל מתנהל בשלווה וברוגע, אני נכנסת לעולם קסום של סחר חליפין  שעדיין לא עבר כאן מהעולם.
שוק יום א' בקוסקו - צבעוניות מהפנטת
קונים ונהנים בשוק של קוסקו
טיפוס ללגונות בגבהים שלא ניתן לנשום בהם ועדיין מעולם לא נשמתי כל כך לרווחה. הולכת לאט כדי להקל על התסמינים בגובה של 4,600 מטרים קרוב לשמיים ולעננים מעל מפלים ולגונות שנראות מכאן כל כך קטנות ורחוקות. שלג מתחיל לרדת ומלטף לי את הראש, בעודי צועדת בנחל קטן בנעליים ספוגות ואני שמחה ומאושרת כמו שלא הייתי כבר הרבה מאוד זמן. נפלאות דרכי העונג ופיתולי הלב במוצאו שימחה דווקא במה שעל פניו הוא שיא הלכלוך והמאמץ, ואולי דווקא בגלל זה.
לגונה 69 באזור הווארז 
כשחזרתי הכנתי לי סביצ'ה כדי לשחזר מעט מהחוויה ולהרגיש קצת שוב בפרו. סביצ'ה הוא אוכל פרואני וברחבי המדינה מפוזרות המון סביצ'ריות שמגישות מגוון סוגים של סביצ'ה. מספרים שלפני מאות שנים היו הפרואנים כובשים דגים (על מנת לשמרם) במיץ הדרים ושם נולד הסביצ'ה. בעקרון מדובר על השריית דג לבן נקי מעצמות וחתוך לקוביות במשך כמה שעות (12-24) בהמון מיץ לימון וקצת מלח (באופן מסורתי כובשים בליים אולם קשה יותר להשיגו בארץ, וגם לימון עושה עבודה טובה), ולאחר מכן מערבבים עם ירקות ותבלינים (אציין כי יש כאלה שמערבבים עם ירקות ותבלינים לפני ההשרייה בלימון).
אני הכנתי סביצ'ה מדג בורי בגרסה מעט שונה שיצאה מ צ ו י י ן. השרתי את הדג בלימון ומלח כשעתיים ולאחר מכן שפכתי את הלימון בו הושרה הדג, ערבבתי עם בצל קצוץ, צ'ילי טרי, פלפל שושקה וכוסברה - יצא מצויין, כבוש טעים ופרואני.
הכי הכי חשוב למצוא מוכר דגים שאתם סומכים עליו, שמוכר דגים טריים, שמפלט מנקה וחותך את הדג לקוביות כמו שצריך (סביצ'ה עם עצמות הולך לפח ואי אפשר לאכול אותו). כמו כן, מאחר שהדג כבוש ולא מבושל, חשוב מאוד להכין אותו מדג טרי ביותר (כלומר לקנות דג טרי ולהכין באותו יום רצוי מיד כשמגיעים הביתה...). מאחר שאני מעדיפה להימנע  מסכנות בריאותיות הכרוכות באכילת דג שאיננו מבושל, אני קניתי, כבשתי ואכלתי את הסביצ'ה באותו יום בלי לשמור שאריות, שזו כאמור- גרסה מודרנית שלי שאיננה הגרסה המסורתית בה מושרה הדג 12-24 שעות...

סביצ'ה
מצרכים ל-5-6 סועדים כמנה ראשונה
300-400 גרם דג לבן מפולט ומנוקה מעצמות חתוך לקוביות (בורי, אינטיאס, לוקוס)
מיץ מ-4 לימונים גדולים 
כף שמן זית איכותי
2-3 פלפל צ'ילי אדום קצוץ או לפי מידת הפיקנטיות הרצויה (לאוהבי חריף מומלץ פלפל ירוק שהוא חריף יותר)
בצל סגול גדול קצוץ
פלפל שושקה או פלפל אדום רגיל קצוץ
צרור כוסברה קצוץ דק (או פטרוזילה)
מלח, פלפל

אופן הכנה
  • מכניסים לקערה דג, חצי כפית מלח ומיץ לימון (שומרים בצד רבע כוס מיץ לימון לאחר כך). מערבבים ומשרים במקרר כשעתיים-שלוש.
  • לפני ההכנה קוצצים את כל הירקות (בצל, צ'ילי, פלפל אדום וכוסברה).
  • מוציאים את הדג מהמשרה (את המשרה זורקים).
  • מכניסים לקערה נקיה את כל הירקות שקצצנו ומוסיפים דג ללא הנוזלים. מוסיפים מלח, פלפל, רבע כוס מיץ לימון וכף שמן זית.
  • מערבבים ומכניסים למקרר לשעתיים.
  • מגישים קר.
  • עדיף לסיים את הסביצ'ה ביום שמכינים אותו ולא לשמור שאריות מאחר שמדובר בדג כבוש ולא מבושל.




יום חמישי, 22 במרץ 2012

חגיגה דרום אמריקאית: מתכון לעוגיות אלפחורס


כל שנה אני מחכה לתקופה הזו שלפני פסח. האביב בפתח, הימים מתחממים ומתארכים, פריחה ססגונית בשלל צבעים שמסמלים עבורי רעננות, התחדשות ויופי. פשוט נפלא... מה גם, שבפסח חלה פגרה בבתי המשפט (מה שאומר שאין דיונים והמועדים להגשת כתבי טענות נעצרים) ולכן אני דואגת כל שנה בתקופה הזו לצאת לחופשה שנתית מרעננת מטהרת ומרגיעה, חופשה שאני מתכננת חודשים מראש, ומחכה לה בקוצר רוח כל שנה. לאור כל זאת, עבורי, האביב זו התקופה הנפלאה והשמחה ביותר בשנה, הן בשל הקסם שבחלוף העונות, המלווה בהתעוררות אנרגטית, והן בשל יציאתי המטפורית לחירות בתקופה הזו, שהיא פשוט שחרור מוחלט מהכל, באופן שמנקה לי את המערכת ממתחים ומאפשר לי להתפעל באופן הכי ראשוני טהור ואמיתי מכל מה שאני חווה, רואה ונושמת. והשנה בחרתי לבלות את התקופה הזו בפרו ׁ(ולקנח בחופשה אורבנית בניו יורק אהובתי), לשם אני נוסעת נרגשת מתמיד, מצפה להרפתקה חדשה ומקווה לספוג כמה שיותר תרבות, שלווה ונחת.
אז לכבוד הנסיעה ובאווירה של אמריקה הלטינית, הכנתי אלפחורס מעלפות לקול צלילי בבל ג'ילברטו הנהדרת, שאי אפשר לעמוד בפניהן...
הכי הכי חשוב באלפחורס- לא להשאיר את העוגיות בתנור לאחר שהן מקבלות לובן חיוור לחלוטין  (כ-5 דקות בתנור - לעקוב בדריכות) ולא לאפשר להן להזהיב בשום אופן. העוגיות אמורות לצאת לבנות ורכות ולאחר הקירור  ומילוי בריבת חלב, הן פשוט תאווה לחושים. 
איזה כייף שיש אביב...
ואל דאגה. אני ממשיכה לפרסם גם בהיעדרי מתכוני פסח חגיגיים ומגרים... אומנם רחוקה רחוקה אבל קרובה בלב...

עוגיות אלפחורס
מצרכים ל-20 עוגיות
לבצק
3/4 כוס קורנפלור
3/4 כוס קמח רגיל
חצי שקית אבקת אפיה
1 ביצה
כפית תמצית וניל איכותית
100 גרם חמאה רכה חתוכה לקוביות
חצי כוס אבקת סוכר


ריבת חלב
קוקוס טחון לקישוט
מעט אבקת סוכר לפזר על העוגיות המוכנות


אופן הכנה

  • מחממים תנור ל-170 מעלות.
  • מכניסים את החומרי הבצק לקערה. לשים בידיים לישה קצרה רק עד שמתקבל בצק חלק. הבצק יהיה מעט דביק וניתן להוסיף במהלך הלישה עוד מספר כפות קורנפלור. מניחים את הבצק עטוף בניילון נצמד במקרר למשך כחצי שעה (לא חובה לממהרים).
  • מרדדים את הבצק על נייר אפייה. קורצים בעזרת חותכן או כוס עיגולים בקוטר של 5 ס"מ. (לדעתי העוגיות הקטנות חמודות הרבה יותר ומאחר שהן מאוד מתוקות זו מנה במינון מספק). וודאו שיש לכם מספר זוגי של עיגולים.
  • מעבירים את העוגיות החתוכות לתבנית מרופדת בנייר אפייה ומכניסים לתנור לאפייה קצרה למשך כ-5 דקות. מומלץ לבדוק כל 3 דקות את צבע העוגיות. כשהן מלבינות ומתנפחות מעט יש להוציאן מיד.
  • מצננים את העוגיות.
  • מניחים כפית ריבת חלב במרכז עוגייה. מכסים בעדינות בעוגיה נוספת. מגלגלים בקוקוס ומניחים בצד. ממלאים כך את כל העוגיות ולבסוף זורים מעל אבקת סוכר.