הרהורים על שנה חדשה: דגים בתנור בשום מרווה ולימון

אני משוועת לשנה הקרבה, ולמרות שפעם שנאתי חגים, משהו בי השתנה ואני מרגישה כמיהה עזה לשנה החדשה, להתחלות חדשות וחלומות החדשים שעוד אגשים. ולמרות שבבסיס הכל מסביבי נפלא, ובאמת שאין לי תלונות, אני בהכרה מלאה לטוב שפקד ופוקד אותי בגינו אני מודה ליקום מידי יום על בריאות, אהבה, משפחה ועבודה, אך משהו באנרגיות התקלקל לי לאחרונה. לא אלאה אתכם בתלאותיי ובגל אנרגיות השליליות ששטף אותי לאחרונה בעטיו אני מסתובבת במשרד כאנגריבירד זועמת, חשה כאילו כתבי טענות ושאר מטלות הסרק במשרד תוקפים אותי ואני תוקפת חזרה. אני מחכה בסבלנות לבואה של השנה החדשה שתסיר מעליי את הטרדות המיותרות ותמלא אותי באנרגיות מחודשות, טהורות וטובות, שתנקה לי את המערכת ואת הלב. וזה לא שהכל תלוי בשנה החדשה, אינני תמימה ולא עצלנית, אני עובדת קשה להפסיק את המאבק המתמשך המיותר ולהביא לי שקט נעים, אבל אינני מטילה ספק ולא מזלזלת בכוחן של אנרגיות. והשנה אני מתרגשת במיוחד. אני מתחילה את השנה עם ציפייה גדולה לכל מה שממתין לי מעבר לפינה, לזמן שיגיע, למסע שאעבור, מחכה להעיז, לצאת, לבלות, לעבוד, לצלם, לאכול, לטייל, לשמוח, מחכה להכל. מחכה לה לשנה החדשה שתבוא ותביא לי את כל הטוב שטמון בשינוי. התחדשות והתעוררות אנרגטית, שפע רגשות נפלאים ונעימים מציפים לי את הלב בעודי מדמיינת ימים נפלאים של בישול וצילום שמחכים לי. שלא תטעו לחשוב, אינני מצפה לזיקוקים, או לאירועים גרנדיוזים שוברי שגרה שיאירו את השמיים. אני מחכה בכיליון עיניים לשמחות קטנות של יום חולין, קפה בבוקר, יין בערב, מוזיקה, ספר טוב, שמחה. תמונות קטנות ממציאות יומיומית נעימה, רגועה, שלווה, להתבונן מסביב ולראות את היש היפה, את הקיים הנפלא, את הקסם שקורה מסביב כל יום מתחת לאף של כולנו, רק שלעיתים אנחנו עסוקים מידי לראות. 
ואם לא די בהתרגשות המדוברת, בפתחה של השנה החדשה משרדנו המשפחתי והקט מתמזג עם פירמת עורכי דין גדולה ומוכרת (ועל כך כבר תקראו בכלכליסט...) אני בדרך למעבר למשרד יפהפה עם נוף אורבני מקסים ועוצר נשימה מהקומה ה-35 של מגדלי עזריאלי, כל העיר תהיה פרוסה לרגליי, בנייינים, כבישים מכוניות ואנשים, מסעדות בתי קפה, כלבים וחתולים, הים וקו הרקיע, שמים מצויירים כמו עם מכחול. כל היופי הזה, אוווחחחחח... אני מאוהבת בעיר הזו כאילו לפני דקה הכרנו, חרף השנים שעברו. את לא נדושה, יקרה ואכזרית כפי שאומרים עליך ואני שמחה ומאושרת שמתאפשר לי לחוות אותך מתוך הבנה עמוקה של טוב. בהכרה לכל מעלותייך. כל פלאי השנה שאני מדמיינת מתערבבים בראשי, בליבי, בנפשי ובמחשבתי ועוזרים לי להסיט את אנגריבירד ממסלולה התובעני ומאפשרים לי להיות אני. שמחה על בוא השנה החדשה, על הצילום, על המשרד ועל העיר. מייחלת לשינוי ומתפללת שכלום לא ישתנה באמת.

כל כך קל להכין דגים בתנור. קונים דג טרי מדוכן הדגים האהוב עליכם ממש לפני ההכנה (שומרים במדף הכי קר במקרר עד השימוש). ממלאים בתבלינים, מלח ופלפל, עוטפים בנייר כסף, אופים בתנור ומגישים.

את הרעיון למלא דגים במרווה ופרוסות לימון קיבלתי משלמה אבא של עומר, שלאחר שהוא מתבל את הדגים הוא עוטף אותם בנייר כסף ומכין אותם על הגריל. 

מה שכייף במנה הנהדרת והפשוטה הזו שמחד היא מאוד חגיגית וטעימה לארוחת חג, ומאידך ניתן להכין את הדג על הגריל ב"על האש" שבא אחרי ערב החג. על האש או בתנור הדג יוצא נפלא, רך, וארומתי. חג שמח ושנה טובה.

מבחינת הדג, אני אוהבת כל אחד מהדגים הרשומים במתכון. אתם מוזמנים לבחור על פי העדפה אישית ומחיר הדג.

דגים בתנור בשום מרווה ולימון

מצרכים ל-2 דגים (אפשר להכפיל בכמות המנות הרצויה)

2 דגים שלמים נקיים (דניס, לברק, מוסר, לוקוס)

3 ענפי רוזמרין

6 עלי מרווה

חצי לימון פרוס

4 יחידות פלפל שאטה יבש שלם (או פלפל אדום או ירוק טרי פרוס)

4 שיני שום קלופות ופרוסות

מלח, פלפל שחור גרוס

אופן הכנה

• מכינים לכל דג  נייר כסף בגודל שיכול לעטוף אותו (כמו סוכרייה).
• פורסים את נייר הכסף ומניחים עליו את הדג.
• ממלאים בבטן הדג פרוסת לימון, מלח, פלפל שחור גרוס, חצי ענף רוזמרין, פלפל שאטה (או כמה פרוסות של פלפל חריף אחר), עלה מרווה ושן שום פרוסה.
• מניחים מעל הדג (כמו בתמונה) פרוסת לימון, ענף רוזמרין, שן שום פרוסה, 1 פלפל שאטה ושני עלי מרווה.
• סוגרים את נייר הכסף היטב.
• מכניסים לתנור שחומם מראש ל-200 מעלות למשך כחצי שעה.
• מגישים כמנה ראשונה או כמנה עיקרית בליווי אורז, פירה או ירקות.

אופצייה: ניתן להכין את המתכון גם עם דגים מפולטים, מכינים באותו אופן וזמן האפייה מתקצר בחצי (מניחים את התבלינים על הדג, עוטפים בנייר כסף ואופים 20 דקות).