הימים הלא שקטים שפוקדים אותנו עכשיו, ממלאים אותי במחשבות על המדינה הכל כך מיוחדת ואמיצה הזו, שצועדת בגאווה קדימה, ויוצאת להגן על תושביה בנחישות באומץ אך באנושיות רבה. אני חושבת בעצב רב על אותם ילדים שבמקום לצייר בצבעים אדומים, חווים פחד למשמע אזעקת צבע אדום, וכל אותם תושבים ששלוות חייהם מופרת ושאינם יכולים לבצע פעולות בסיסיות ופשוטות כגון להתקלח לאכול או לישון בלא שקול אזעקה מחריד יפלח את האוויר ויזרע בדרך פחד וצער. כל כך פרדוקסלי בעיני שאנחנו מדינה מתקדמת, וחדשנית, שמנהלת דמוקרטיה תקינה שמהווה "אי של שפיות" בין מדינות ערב מוסלמיות קיצוניות מסביב. בעיני המתבונן מהצד, השפיות של המדינה הזו נראית כמוטלת בספק רב. איפה עוד תמצאו תושבים אשר סופגים באומץ כה רב את התקפות הטילים הבלתי פוסקות על בתיהם, לא עוזבים את עריהם ותומכים בצבא ההגנה שלנו באמון מלא. איפה עוד תמצאו ילדים שמסיימים את בית הספר ובתוך חודשים ספורים נהפכים לחיילים אמיצים ומאומנים שיוצאים להגן על המדינה באהבה ובחירוף נפש. בכל התקהלות אקראית, בכל עת ובכל רגע נתון, בכל קבוצת אנשים שתיאסף יחד, תמצאו סיפורים אנושים על עתות מלחמה. אחד זוכר ממלחמת המפרץ, שני ממלחמת לבנון ושלישי מתקופת הפיגועים. מדינה של אזרחים מתורגלי מלחמה. סופגים בראש מורם ובגאווה, ללא חת ובלא פחד את אשר בא וממשיכים הלאה עם תקווה לימים שקטים.
האזעקה בתל אביב תפסה אותי- כמה אירוני- בתור לפלאפל. באופן סוראליסטי כמעט, צעדו כל העומדים בתור לאזור הבנוי של אותו דוכן פלאפל, המתינו בסבלנות שקול האזעקה הרם יחלוף, ולאחר שנשמע פיצוץ גדול ועמום יחסית, נשמו לרווחה וחזרו לעמוד בתור לאכול פלאפל. סיטואציה הזויה. לא אמיתית. אבל הכי ישראלית. זה לא יכול לקרות באף מקום אחר. בשום מציאות אחרת ולא במדינה שכנה. יש לנו כח רצון, אומץ נחישות, סיבולת ועמידות ראויים להערכה ולהערצה, ויש לנו הרבה על מה להיות גאים. בעולם שכולו טוב, גם היה לנו שקט. בינתיים יש לנו תקווה וצבא חזק שמגן עלינו.
האזעקה בתל אביב תפסה אותי- כמה אירוני- בתור לפלאפל. באופן סוראליסטי כמעט, צעדו כל העומדים בתור לאזור הבנוי של אותו דוכן פלאפל, המתינו בסבלנות שקול האזעקה הרם יחלוף, ולאחר שנשמע פיצוץ גדול ועמום יחסית, נשמו לרווחה וחזרו לעמוד בתור לאכול פלאפל. סיטואציה הזויה. לא אמיתית. אבל הכי ישראלית. זה לא יכול לקרות באף מקום אחר. בשום מציאות אחרת ולא במדינה שכנה. יש לנו כח רצון, אומץ נחישות, סיבולת ועמידות ראויים להערכה ולהערצה, ויש לנו הרבה על מה להיות גאים. בעולם שכולו טוב, גם היה לנו שקט. בינתיים יש לנו תקווה וצבא חזק שמגן עלינו.
הבאתי הפעם מתכון קליל לסלט מעניין שמכינים תוך 10 דקות. כי למי יש כוח או זמן לבשל עכשיו. אבל בכל זאת, חייבים לאכול, ואם כבר לאכול, עדיף לאכול טוב...
סלט עגבניות שרי צלויות ועגבניות טריות
מצרכים ל-4 מנות
חבילת עגבניות שרי
עלים מ-4 ענפי טימין טרי או חצי כפית טימין יבש (לא חובה)
שמן זית
אגוזי מלך/צנוברים קלויים או טריים (לא חובה)
גבינה בולגרית או פטה או חמד או צפתית
מלח, פלפל שחור גרוס
6 עגבניות לחות חתוכות לפרוסות (לא חובה)
אופן הכנה:
- מסדרים בתבנית על נייר אפייה חצי חבילת עגבניות שרי. מתבלים במלח, פלפל שחור וטימין יבש או עלים מענפי טימין טרי. שופכים שמן זית בנדיבות.
- מכניסים לתנור שחומם ל-200 מעלות למשך כ-10-15 דקות עד שמזהיבות ונצלות.
- בינתיים, מסדרים בקערה עגבניות שרי חתוכות לחצאים, עגבניות לחות פרוסות.
- שופכים מעל את העגבניות הצלויות ומיציהם כולל השמן.
- מערבבים.
- מפזרים גבינה ואגוזי מלך (או צנוברים) שבורים ומגישים.
- שיהיה לנו המשך שבוע שקט וטעים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה